שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם וגם

היי...
אני ספיר. נולדתי כגבר אך המגדר שלי הוא גם וגם. חיי היום יום שלי מעורבות מהדמות הנשית והגברית שלי.
אני אוהבת להיות גם וגם ומחבקת את שני החלקים.
לקחת את האיכויות של כל המגדרים זאת הדרך הטובה ביותר לחיות. כן, גם פה אני גם נשלט וגם נשלטת ועל כך הבלוג שלי הולך לספר
כל הסיפורים שלי קרו במציאות עם שינויים קטנים לשמירת הסודיות. למעט פוסטים בהם כתוב במפורש שלא קרה במציאות.
לפני 5 שנים. 2 באוגוסט 2018 בשעה 9:12

כמו שהבנתן אני מחפשת שולטת חדשה אז הנה הפוסט הכרות הכי ארוך שתקראו בחיים.

הדבר הכי חשוב בשבילי זו השליטה עצמה. הרגע שמפריד בין היום יום שלי לבין הסשן. ביום יום אני מאוד פעילה ונמרצת אחראית על המון דברים ויש לי דעה בכל דבר. בסשנים אני פטורה מלהחליט ולחשוב ואני כולי מתמסרת למה שהגברת רוצה. השלב שבין לבין הוא הכי מרגש.

חוצמזה אני אוהבת את הלחץ של לא לדעת מה הולך לקרוא בסשן. חוסר הידיעה והחשש בונים מתח חיובי של סקרנות וקצת פחד ובעיקר התרגשות גדולה

כמובן שהשלב של הסאב ספייס הוא רגע האושר המושלם מבחינתי. הוא מתחיל בדרך כלל בשקט ובהתכנסות שלי עם עצמי כשהשולטת מאפרת אותי או קושרת אותי. יש לי רגעים של ניתוק מהעולם שמביא אותי להתרגשות שיא ולמנוחה פנימית. הרוגע המושלם מבחינתי.

דברים שאני מאוד אוהבת

הניוש. ההתלבשות העקבים הפאה והאיפור. רגעים טכניים אך הופכים אותי למאושרת. הניסיון להיות הכי יפה בשביל השולטת שלי. אני מרגישה שאני כל כך נשית. למרות שאני אף פעם לא מרוצה אף פעם מהתוצאה. אבל המאמץ להיות יפה ומושכת בשביל לרצות את הגברת הוא סימבולי לענין השליטה המנטאלית. ואני מתה על זה. זה חלק שהוא נורא ארוך. יכול לקחת שעתיים ויותר אז לא תמיד ישנה אפשרות לעשות אותו עד הסוף. אבל כשאפשר אני פשוט מאושרת ומרגישה שלמה עם עצמי.

 הדבר הבא הוא חוסר האונים. זה יכול להיות קשירה פשוטה של הידיים והרגליים ומשם זה יכול לעלות ברמת ההשקעה. קשירות מתקדמות יותר. אזיקים. ממיפיקציה בניילון נצמד. קשירות אומנות. השילוב בין הזמן שלוקח לקשור אותי לבין השקט שבא עם החוסר אונים מכניס אותי להתרגשות שיא. לשלווה פנימית ורוגע ובדרך כלל ככל שהקשירה יותר אבסולוטית ככה הסאב ספייס יותר גדול. להיות קשורה זה 2 דברים. גם החוסר אונים שאני לא יכולה לזוז. שאני מוכרחת לנקות את היום יום שלי. זהי תחושת אושר אחת פשוט להיות קשורה. זה יכול להיות זמן ארוך. והדבר השני הוא להיות בשליטה מלאה של השולטת. זה כאילו המקסימום בלאפשר לשולטת לעשות בי מה שהיא רוצה. לפעמים זה מרגיש כמו להיות עקודה על המזבח. שכל האפשרויות על השולחן ולי אין שום יכולת להתנגד. זאת בעייני הרגע של ההתמסרות הכי גדולה. פה גם נכנס הענין של החשש הציפייה וההתרגשות לקראת מה שהולך לבוא. התחושות האלו ממקדות אותי לגמרי בפוקוס על מה שהמלכה עושה. החושים שלי נתונים כל כך להקשיב למלכה לצעדיה לדברים שזזים בחדר לקולות של דברים. כל החושים מחודדים רק אל המלכה. ואז שמגיע מגע כל שהוא על גופי אני ממוקדת בו לחלוטין אני חווה אותו בעוצמות הכי חסקות בעולם. כאילו כח המערכת שלי מכוונת לזה

הדבר הבא הוא חסך חושי. והוא כולל הקטנה או הפסקה של החושים. ראיה שמיעה נשימה ועוד. בדרך כלל בגלל שהסשן קורה בתוך הנשמה שלי ובהתמקדות והתכוונות להרגיש את המלכה אני אוהבת שהעיניים שלי סגורות. ככה חוסר האונים והחשש גדל לצד הסקרנות והציפייה שמביאים אותי לשיא. הפה הוא הדבר הבא מבחינתי לסגור את הפה זה להוריד את היכולת שלי והצורך להגיב. התגובות שבאות מהשכל מפריעות לסאב ספייס שמגיע מהרגש ולכן לא להיות מסוגל לדבר זה היכולת שלי למסור את המוח שלי לשולטת ולהיות שם כל כולי בשבילה. בלי לדבר או בעצם כל חוש שיורד ממקד אותי בדברים אחרים כמו להתכונן לבאות בלי היכולת להגיב או לחוות דעה. השלווה שבה אני מצויה בסשן מגיעה מהחסך החושי. הפסקות נשימה זה תחום שבדרך כלל מלחיץ אבל אני מאוד אוהבת אותו. יש בו אלמנט של הלא נודע ביחד עם הקרבה מאוד גדולה של עצמך למלכה. בעייני זה הדבר הכי מרגש בעולם. הדבר הבא תלוי באמת בגבולות של כל שולטת. אבל גם טיזינג זה סוג של חסך חושי. נעילת הזיין עם מנעול והחסימה שלו מלגדול זה מטריף את החושים. זו התמסרות של נקודת העונג הגברית לשולטת. ויותר מכך מניעת הפורקן הגברית היא שליטה נוספת על העונג הגברי. זוהי נקודת שליטה מטורפת. זו הכנעה מקסימאלית מבחינתי. והדבר האחרון זה מניעת שמיעה או טשטוש שלה בעזרת אטמים או מוזיקה באוזניות. עוד לא ניסיתי אבל זה באמת נראה לי כנקודת שיא. למנוע את כל החושים יחד ולהישאר בלי שליטה על כלום. זה נשמע לי מטורף למרות שלא ניסיתי בחיים. זה משאיר אותי בתוך ים של חשש וציפייה מבלי שום יכולת לצפות את הבאות.

שפחת סדר וניקיון. משהו שאני מדמיינת אותו אבל לא יצא לי לעשות בפועל ממש. זה בדרך כלל סשן ארוך וקשה לעשות אותו טוב כי מצד אחד אני אמורה להיות שקועה בלסדר ולנקות משהו שאני ממש ממש טובה בו ומצד שני אני צריכה גם שם את התשומת לב של השולטת. אני צריכה את ההתיחסות ואת המגע של הגברת. מבחינתי הסשן מתחיל בניוש בבגדי משרתת וכל האביזרים המתאימים. וממשיך בניקיון בבית בסידור הבית והארונות. זה יכול להיות גם כביסה ובישולים וכל הסידורים שצריכים לעשות בבית. זה יכול להיות בקניית מצרכים מראש ובישול ארוחת גורמה. הרעיון שעומד מאחורי זה דומה מאוד לקשירות כי הגוף שלי נתון בידי הגברת לחלוטין והמוח שלי עסוק בלרצות את הגברת ולעשות את מה שהיא רוצה. הניסיון להגיע ולקבל פידבק חיובי או שלילי מהגברת ואת ההתיחסות שלה למה שאני עושה מאפשר לי רוגע פנימי ושקט. בנוסף ההתעסקות במטלות הבית מביא לידי ביטוי את החלקים הנשיים שלי באהבה לסדר ניקיון ואסתטיקה.

משחקי חום וקור מבחינתי דרך מושלמת להשתמש בגוף של הנשלטת במיוחד כשהם באים בהפתעה. הכאב הוא רגעי ומביא את הגוף לאקסטרים מטורף.
הצלפות הם גם דרך לתת לגוף להרגיש כאב כל עוד זה בטווח הסביר ונעשה באהבה. כשזה הופך להיות דרך להוציא עצבים זה ממש לא. יש שק איגרוף בשביל זה. מבחינתי זה תחום שלא התנסתי בו הרבה ואני עדיין עובדת על סף הכאב שלי. התחלתי מרף נמוך מאוד מאוד בעיקר בגלל שאני ממוקדת על הגוף שלי והמתח והלא נודע הם מעצימים כל כאב פי כמה. פעם אחת התנסתי בכאב מאוד עוצמתי. צרחתי כמו משוגעת בכיתי וזזתי המון. הגוף שלי היה מותש לחלוטין ולא יכולתי לזוז אחרי זה. זה בהחלט הכניס אותי לשוק ולסאב ספייס מטורף. בעיקר העובדה שהצלחתי לספוג כאלה הצלפות. אבל אני לא בטוחה שארצה לעשות זאת שוב למרות שזה לא גבול אדום ואפשר למתוח את הגבולות עוד ועוד ברגישות ונחישות.
כאב באבר מין. באופן כללי זה מאוד מלחיץ אותי. אז התנסתי. במחסום ובקשירה עדינה. מעבר לזה זה גבול אדום.
שריטות לא התנסתי הן אופציה אך ללא דם.

מגע עדין;
דגדוגים. בעיניי זו דרך להגיע לאקסטרים. אני מאוד רגישה וזה מביא אותי למותשות בגלל. התזוזות הרבות של הגוף. זה משלב הנאה וסבל במידה המדוייקת אך התנסתי רק בסשנים מאוד קצרים של דגדוג. אני אשמח להתנסות במשהו יותר ארוך. אפילו אקסטרים באורך שלו.
בצורה דומה גם ליטופים ונוצה זה משהו בעייני שמרכז את כל כולי בתחושות שאני מרגישה בגוף בשבילי זה דרך נהדרת להשתמש בגוף שלי. להישען ולהשתמש בגוף שלי כשולחן כיסא או כל דבר אחר זה ממש ממש אהוב עליי במיוחד כשאני קשורה

דברים שאני פחות מתחברת. השפלות. בוט ופוט פטיש. ועוד דברים בסגנון הזה. אבל דווקא בגלל זה להשתמש בי בדברים שאני לא אוהבת ונהנית מהם מעצים את הכניעה ואת התחושה של הנשלטת בגלל שזה לגמרי בשביל השולטת.

מבחינתי העוצמות נמצאות בהתמסרות ובסאב ספייס. ההתנתקות מהעולם הרגיל שלי מביא אותי לאושר מטורף. וזה לא מגיע דווקא שהולכים לקצה. השליטה האמיתית בעיניי היא שאת תתכונני לקצב שמתאים לך. זה יעשה לי מעולה

בשבילי שולטת היא מישהי שממלאת את צרכיה דרך שליטה על אנשים אחרים ונהנית מלקחת את השליטה על האחר בכל דרך. נשלטת היא זאת שנהנית למסור את השליטה עליה לאנשים אחרים ונהנית מלספק את צרכיהם ושואפת לראות אותם מרוצים ונהנים. ככה נוצרת הרמוניה וככה כל אחת מקבלת את מה שהיא צריכה ונהנית מכך

אני לא מתחברת לביזאר ולהשפלות קשות כי להנמיך את הנשלטת נראה לי כמו להנמיך את השולטת שלה וזה מיותר. יש דרכים אחרות לשליטה שמעצימות את השולטת יותר. למרות זאת התנסתי בזה מכיוון שהשולטת רצתה. ואני לא מתנגדת בדרך כלל (רק לדברים שיש בהם סיכון)

אם שכחתי משהו תוכלו לרשום בתגובה \הודעה ואוסיף.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י