אני יושבת בספה בחדר בבית המלון אחרי שהכל נגמר, מותשת ועייפה, מאושרת ומסופקת.
טרדות היום יום, כבר אינם טרדות, הן חלק מגלקסיית המציאות הרחוקה כל כך. בעולם שלי יש רק אותי את המלכה ואת השקט המבורך.
היא במקלחת, אני מסדרת את החדר לשינה. גלי עיקצוצים ברגליים, זרם הדם עוד לא חזר לקדמותו. סימני הקשירות מפארים את גופי, ואני מסרבת להפרד מהסאב ספייס העמוק אליו שקעתי.
בחדר זרוקים משחקים שונים, הכריות נמצאות בכל פינה. החבל האדום עדיין קשור לדפנות המיטה משתלשל לכיוון התחתונים של המלכה. צלילי העונג של הגברת מעלים בי חיוך, כמו שיר מתוק שלא אשכח לעולם.
הנרות בפינות החדר מפיצים אור נעים ורך, ומזכירים לי את מגע השעווה על גופי. אני מחזירה את החזייה למקומה, ומסדרת את האיפור שנמרח על פניי.
אני מבשמת את עצמי, ומסדרת קווצת שערות שוררת. סידרתי את החדר לשביעות רצוני ואני מסדרת כמה נשנושים על השולחן. השעה כבר ארבע לפנות בוקר, אחרי לילה ארוך של משחקים. אני פותחת את בקבוק היין האחרון ומחכה שגברתי תצא מהמקלחת.
כשאני יושבת על הרצפה, יוצאת המלכה מהמקלחת ערומה כביום הוולדה. אחרי מקלחת חמה היא רותחת, מתישבת על הכסא מולי. אני מוזגת לנו יין חדש ואיכותי, והיא מפסקת את רגליה אל מול פניי.
שמחה לשמוע את המלכה שלי נהנית מכל רגע. לאחר שהמלכה מגיעה לשיא אני משאירה אותה להתארגן לשינה. אני נכנסת עם חיוך ענק למקלחת ומכינה את גופי לאפטייר קיר המושלם.
נרדמנו חבוקות ומאושרות.
שבוע טוב מלכה שלי
מחכה לממש את הפנטזייה שלי