לפני 5 שנים. 4 בפברואר 2019 בשעה 17:02
פגשתי אותה, יפה מצחיקה ואוהבת. אוהבת אותי כגבר וגם כאשה.
פגשתי אותה חכמה רגישה ומקבלת. גם וגם, ונילי ובדסמי.
שבוע שלם שאני בעננים, אנחנו מדברות וצוחקות, שותות ומעשנות. חופרות ושותקות.
אוהבות.
לא צריכות שום דבר, רק אחת את השניה, פשוט להיות. בלי סשן בלי לעשות כלום.
נפגשנו כל יום, כל רגע היה מושלם, ממפגישה לפגישה הגעגוע רק הולך וגדל. הלב שלי נמס בין ידיה.
הנשימות שלי התארכו, הדופק שלי נרגע. העולם נהיה מושלם. כזה שאני רוצה לנצח.
והערב, היא לא יכולה לבוא, אני כל כך מבינה שיש לה את החיים שלה. אבל כל כך עצובה שאין לי מילים.
עצב שגורם לי לבכות