אני לא יודעת איך זה קרה, אבל עד היום לא עשיתי שופינג בדסמי במלא מובן המילה.
היום ביליתי ביום עיון מהעבודה בתל אביב, וכל כך רציתי לקנות מתנה למושלמת שלי.
מתנות מבחינתי זה תיק ענק, אני שונאת לקנות דברים מבלי שהיא איתי. קשה כל כך לבחור, לדעת מה יתאים, ובעיקר קשה להעביר אהבה דרך חפץ דומם שכזה.
אבל היום זה היה אחרת. נכנסתי לחנות אספתי מגוון פריטים מעור אמיתי, (אי אפשר לפרט עד שהמושלמת תקבל את המתנה שלה) תוך עשר דקות הייתי מחוץ לחנות, עם תחושה נהדרת, שאני לא יודעת להסביר.
ועכשיו, בנסיעה חזרה לירושלים, הלב שלי דופק בהתרגשות. בירושלים אפגוש את המושלמת שלי, אני אעניק לה את המתנה ואצפה לראות אותה שמחה מהמתנה שלי.
וזהו.
רק לראות את עינייה הבורקות.
לדבר
לשתוק
לשתות
לעשן
ללטף
המתנה היא שלה, היא יכולה לנסות עליי הכל, אבל אני לא צריכה שום דבר. רק שתהיה בבית לידי ואני מאושרת.