מצד אחד זה היה כל כך כייף ומרגש, הרגשתי איך הזנב הלא קיים שלי מקשקש מעונג.
מצד שני, הקול שלה בראשי צעק עליי שאתבייש לי, איך אני מעיזה לדבר כך עם גבר שאני לא מכירה.
דיברנו בטלפון, הקשתי בהתחלה להזהרות שלה, לפחות באופן חלקי, התקשרתי מחסוי.... דיברנו קצת,
"מה מושך אותך בזה?"
"על מה את מפנטזת?"
"מה גורם לך להרטיב?"
ואיכשהו השיחה נגררת לדברים שעוד לא קרו לי... המילים שלו הביכו אותה, אבל אותי הן הדליקו.
לאט לאט התחלתי להרגיש את הלחות בתחתוני.
הוא הרגיש במבוכה שלה, אולי גם בגלל שהיא כל הזמן טרחה לחזור על כמה היא מובכת. אבל לשמחתי הוא לא נתן לה לעצור אותו, אולי בגלל שהרגיש אותי מתחת לפני השטח, מנסה לפרוץ החוצה ולצעוק כמה אני נהנת מזה.
כשרמת הלחות בתחתונים גברה כן גברה החזקתי עליה... כל מילה שלו מחלישה אותה ומחזקת אותי.
"את רוצה להיות כלבה קטנה?"
"כן אני רוצה!"
"מה אתה רוצה?"
"להיות כלבה!"
"שוב.. לא שמעתי, מה את רוצה?"
"להיות הכלבה הקטנה שלך!"
"את בטוחה שאת רוצה את זה?"
"אני רוצה להיות הכלבה הקטנה שלך!"
הוא ביקש שאגע בעצמי כשאני איתו בטלפון, אף עוד לא עשיתי את זה, זה תמיד נראה לה כל כך מלוכלך וזנותי... אבל לי זה היה מרגש.
אצבע, שתיים, שלוש וארבעה.. הכל ע"פ דרישתו. והוא מדבר אליי דרך הטלפון פוקד עלי לגעת, פוקד עלי לגרות.
אני כבר רטובה כולי. עוד שנייה מתפוצצת, והוא אומר שאסור לגמור, אבל אני לא מצליחה להחזיק, וכולי נשפכת. אבל הוא לא מרשה לי להפסיק, והאיסור שלו מדליק אותי עוד יותר.
מדבר אלי בצורה מלוכלכת. והיא יושבת לי בראש ותוהה איך יכול להיות שאני נהנת מזה כל כך.
כן, אני רצה שתשים לי קולר - כזה עם פעמון - כדיי שתמיד תדע איפה אני נמצאת ותוכל לקרא לי לספק אותך כל זמן שתראה לנכון.
כן, אני רוצה לשבת בשבילך על ארבע, רק תזהר כי איפה שאשב תהיה אחר כך שלולית לנגב.
מה תרצה? שנבח? שאילל? שאתחכך על רגלך עד שתראה לנכון להעניק לי ליטוף?
תרצה שאלקק אותך? תשקה אותי בנוזלייך?
אבל אחרי זה, כשנגמרת השיחה, והיא חוזרת לשליטה. אחרי זה אני מתחילה להרגיש אשמה...
"לא ככה חינכו אותנו, לא ככה בחורה צעירה והגונה צריכה להתנהג. את אמורה להיות אשה חזקה, למה שתזרקי עצמך רגלי גבר?"
ואני עונה לה בשקט, עמוק מתוך מוחה...
"בגלל שזה עושה לנו כל כך טוב".
לפני 13 שנים. 24 בפברואר 2011 בשעה 20:04