אני חייבת למצא צעצוע חדש. הצעצוע הנוכחי שבור, ומעבר לזה שהוא שבור - הוא פשוט משעמם.... אני לא מבינה למה אני עדיין נותנת לו לבוא כל פעם. הרי כבר בפעם הקודמת אחרי שהוא הלך אמרתי לעצמי שאין יותר מה לעשות איתו, אין תקווה לבחור. אבל אתמול כשהוא התקשר שוב הסכמתי שיבוא... אולי מהחרמנות שעוד תקפה אותי בעיקבות הפורים, אולי כי בתוכי היא מאמינה שחייבים לתת לו עוד הזדמנות ואולי הפעם הוא לא יכזיב.... אבל מה לעשות שתקוות בצד ומציאות בפרצוף!
אז הצעצוע בא, כרגיל דיברנו קצת לפני, שמענו מוזיקה, גלגלנו אחד ו.... כלום. הצעצוע כבר התרגל שהוא בא, יושב ומעשן לו כמו מלך ובאיזה שלב אני מתנפלת עליו מחרמנות. אז הפעם אמרתי שלא. יש לו הזדמנות אחרונה להוכיח את עצמו ואני לא מתכוונת לעזור לו. אחרי בערך חצי שעה הוא עדיין לא הבין את הפואנטה, אז כמובן שהייתי צריכה להסביר לו שזה לא יקרה עד שהוא לא יגרום לזה לקרות... גם הרמז הממש לא דק הזה לא ממש תרם. הוא הבין אבל אז התחיל להרצות לי שרק בארץ זה ככה, ובחו"ל זו הייתה נחשבת חוצפה אם הוא היה מנסה ליזום משהו. טוב בחור יקר, אז מזל שאנחנו לא בחו"ל אלה בארץ, ונימאס לי מבחורים פאסיביים ומשעממים. וכן, אמרתי לו את זה. וכן, גם זה לא ממש עזר. בסופו של דבר היה איזשהו ניסיון מצידו וזה אולי היה יכול להתחיל לעבוד באיזשהו שלב אם הוא לא היה גומר עוד לפני שאני מתחילה להרטיב. וכמובן שאחר כך הוא סיים לעבוד. זה לא עזר שגילגלנו עוד אחד וישבנו לראות סדרות. כשהלמטה כבר היה מוכן לפעולה הוא עצמו כבר היה עייף מידיי.
אני מתה על הבחור, היא מחשיבה אותו לידיד די טוב. אבל הטעם שלו כל כך וניל שבאותה מידה אני יכולה לישון תוך כדי ואפילו חלומות כחולים לא יהיו לי.
בקיצור ולעיניין, צריך להחליף צעצוע ובדחיפות.... אני שונאת את השלב הזה, עד שמוצאים צעצוע שעונה בדיוק על הצרכים של כולנו... כניראה שאנחנו שוב נכנסים לתקופת יובש....
לפני 13 שנים. 23 במרץ 2011 בשעה 8:32
