לפני 12 שנים. 10 באוגוסט 2012 בשעה 19:21
זה היה צפוי, לו יותר מלי. כנראה בזכות הנסיון שיש לו בנושא.
הצעקות שבאו בעיקבות המעשה ייחרטו לנצח בתוך מוחי ונשמתי.
להגיד שזה בא בהפתעה קשה לי, כי הייתה לי די הכנה בנושא. הוזהרתי פעמים רבות, הורגלתי לשמור תמיד בזהירות שחס וחלילה לא תפול הטעות.
זה היה באמצע הלילה, בשעה הכי לא צפויה, ואולי בעצם כן... הרי אנחנו מכירים את ההרגלים של כל המשתתתפים בדבר.
זה לא שלא שמענו הזהרות כמה דקות לפני, רהיטים שזזו בקומה התחתונה, דלת נסגרת בחוזקה.
ושוב - באיזשהו מקום הייתה טעות גם מצידי, שכחתי את הדבר הכי חשוב שהורגלתי אליו מההתחלה, מחייב ביצוע תמידי או שהסכנה עלולה להתממש מעצמה.
וכך זה קרה, בעודי על ברכי, עירומה מלבד תחתוני התחרה החדשים. איברו מתנפח לאט לאט בפי בעוד הוא מושך בשערי בהתאם לקצב המאים לו.
ברגע המושלם הזה ממש - אח שלו פתח את הדלת.
