אני מודה, יש לי בעיה. אני מכורה בצורה פנאטית לסדרה מסויימת. כן, אני יודעת שזו רק סדרה. לא, אסור לכם להגיד לי דבר כזה אם אתם לא רוצים שאני אתפוצץ עליכם.
אותה סדרה הייתה בחופשה במשך כחצי שנה. חופשה באמצע העונה! (לפעמים יש לי חשק לחנוק את היוצר אם הוא היה במרחק יד). ועל כן, כאשר סוף סוף חזרה הסדרה ביום שבת האחרון, כמובן שישר רצתי להוריד את הפרק, וברגע שירד, השתקתי את כל המצויים בבית (שכבר רגילים לשגעונות שלי בנושא).
מר בחור היה איתי באותו ערב. הוא כבר מכיר את הפנאטיות שלי עם הסדרה הזאת. ולכן ידע שלא משנה מה יגיד רואים עכשיו את הפרק בשקט מופתי (ושיגיד תודה שלא הכרחתי אותו בצפייה שנייה ישר אחרי כפי שאני עושה בדרך כלל).
אז צפינו בפרק, תוך כדי שאני נאלצת להזכיר לו כל פעם מחדש שאסור לדבר במהלך ההקרנה הראשונה. כל נסיון שלו לגעת בי נתקל בהרחקה מיידית, כי פשוט אסור להסיח את געתי במהלך הפרק! וסך הכל עבר בסדר, כי הוא הבין שזה ככה רק 45 דקות, ואחר כך אני חוזרת למצב נורמאלי.
אז זהו, שלא בדיוק. באופן רגיל אחרי הפרק אני צופה בו שוב, כדי להקל טוב יותר את מהלך הדברים (זו סדרה עם כל כך הרבה רבדים). ואחרי עוברת לשיחה בת שעה לפחות עם החברה הכי טובה שלי ואנחנו מדסקסות באדיקות את הפרק עד חפירה מוחלטת שאין ממנה חזרה.
זה לא היה המצב הפעם כי מר בחור היה עימי וניסיתי לצמצם את החפירה למינום. אז וויתרתי על צפייה חוזרת. וויתרתי גם על חפירה מוגברת. אך הדברים נתו את סימניהם היות והפרק עוד ישב לי בראש, והעיניינים מתנהלים שם בפנים בלי שום קשר לרצונות ההדחקה שלי.
ועל כן כאשר פרשנו למיטה ואני עוד חופרת ביני לבין עצמי את קורות הפרק, מר בחור נעלב קשות. "את מנשקת אותי וחושבת על הדוקטור" הוא האשים אותי. ואני ניסיתי לגרום לו להבין, זה לא הדוקטור - זה מה שקורה איתו!
כלומר זה לא משנה כמה אני מנסה לשים את ההתמכרות שלי שלי בצד עבורו, אני עדיין יוצאת לא בסדר, תמיד לא בסדר.
בנימה אחרת. היינו במסיבה בראשון. היה חביב למדיי. קצת צפוף יתר על המידה לטעמי, כמו גם כמות הערסים הבוהים עלתה בהרבה ממה שאני זוכרת ממסיבות קודמות. נראה שמספיק שהם יורידו חולצה ואפשר להעביר אותם בסלקציה. חלקם אפילו חזרו ללבוש אותה ברגע שעברו בדלת ובתוך מעטה השחור אפשר היה לראות פסים ומשבצות לרוב. (בעוד אני מסבירה מראש לחברים שלי שאין מצב שהם יעברו סלקציה עם הבגדים שהם רצו ללבוש). ההופעות היו נחמדות, חוץ מאחת שהייתה משעממת בטירוף (טוב הבנו שאתה מרביץ לה בטוסיק - אפשר לעבור הלאה?) הכל היה ממש מדליק ומחרמן (במיוחד זאת עם השעווה).
את החדר המשחקים לא הצלחנו למצא, וזה לא שלא חיפשנו, בכל המקום עברנו ונראה שהוא פשוט לא קיים למרות הטיזרים בהזמנה.
בערך אחרי שעה וחצי כבר נטשנו את המסיבה. היה נחמד - היה יכול להיות יותר.
לפני 11 שנים. 2 באפריל 2013 בשעה 9:08