******** מיומנו של האיש שלי ********
שלום לכם, לכולכם
שמי הוא אייל, או איילי כפי שהיא קוראת לי
לרובכם יהיה מוזר לקרוא את זה ורובכם אף לא יבינו את הצורך שלי להתוודות פה
אבל יש משהו מאוד משחרר בוידוי לאנשים זרים על שמתחולל בסתר ליבך, במקומות החבויים שביום יום אינכם רואים
אני והיא זה סיפור אהבה, סיפור של שלמות, של חוטים שזורים בהתאמה, שאפילו אותנו מפתיעה בעוצמתה
החברה:
החברה אומרת לך מהר מאוד מה אתה צריך להיות
יש מודל, מודל גברי שאותו האישה כמובן אמורה לאהוב ואתה אמור לעמוד בו
בלי שאלות, כאילו זה משהו מולד, אל תתווכח איתו זה מה שאתה
אתה אמור לחדור, להיות מעליה, אתה אמור להחזיק מעמד , לא לגמור, אתה אמור להיות "ציד" עם כל מה שזה אומר
אם יש לך קטן הן תמיד יחייכו סביבך, אם אתה מצוייד הן יסמיקו ממך
מין חוקים לא כתובים אבל תקנות שכולנו יודעים
זה לא כתוב בשום מקום, זה פשוט שם.
שהכרתי אותה לראשונה היא ידעה מי אני
אני ידעתי מי היא
המיניות שממנה אני והיא צמחנו נעלמה לאהבה גדולה
עד אותה פעם. הפעם הראשונה שראתה את איברי
החיוך שלה גרם לחמימות להתפשט בירכיי, וכמו ילד גאה ולאור בקשתה חשפתי את איברי
היא חייכה
לפני 12 שנים. 13 בדצמבר 2011 בשעה 8:34