אני עולם-הוא מלואו

שהכרתי אותה לראשונה היא ידעה מי אני
אני ידעתי מי היא
המיניות שממנה אני והיא צמחנו נעלמה לאהבה גדולה
עד אותה פעם. הפעם הראשונה שראתה את איברי

החיוך שלה גרם לחמימות להתפשט בירכיי, וכמו ילד גאה ולאור בקשתה חשפתי את איברי
היא חייכה
"הוא בובי קטן" אמרה בחיוך
באותו שלב נפתח שלב חדש במיניות העוצמתית שלנו
הבנתי שאני לא תמיד אספיק
הבנתי שהיא תרצה יותר

אף פעם לא שפעתי ביטחון עצמי ביכולות המיניות שלי
תמיד זה היה קצר, אף פעם לא הרגשתי שם שלם
משהו במילותיה היו חותמת לתחושתיי

דסקסנו על זה המון, שיחות ארוכות
מהות מינית
גודל קובע
אותם שאלות שמסתתרות וחבויות בין כל כך הרבה זוגות אצלנו יצאו מהארון בפירצה

הייתי מעט נאיבי, כן אני יודע שלא בורכתי באיבר אימתני, וכן אני יודע שיכולתיי לא מהמשובחות
אבל ששמעתי לראשונה אותה עם אחר, הבנתי בדיוק את המקום שלי
הבנתי מה זה להיות שלה, בלי מסכה

שלב המלחמה:
אתה נלחם שוב ושוב
מאשים,כועס, רואה את עצמך במראה ומתבייש
אבל היא שם, אוהבת אותך עוטפת
מקבלת אותי בתשוקה, את המקום

היום אני שלה,
שלם ומבין
מפנים ואוהב

בלי הגנה,רק עם אהבה
אני הכרוך שלה