אני עולם-הוא מלואו

שהיא שכבה איתו, היה לנו קשה
שנינו לא ידענו לאן זה הולך משם
היא נהנתה. מאוד
היא נהנתה לדעת שאני שם, לא פחות מגופו החסון
היא נהנתה לחוש בכאבי לא פחות משחשה באיברו האימתני

שבר גדול
פחד
פתאום תחושה לא מובנת של מה קורה
אבל הזמן מרפא הכול כך אומרים, כן התהית ילוו אותי תמיד אבל האהבה רק התחזקתה
המון שיחות, המון הקשבה (במיוחד מהצד שלה) המון חום, המון אהבה

בערבות הימים היא ידעה לספר לי שמה שהיה חסר לה שם, במיוחד אחרי
הוא החוסר יכולת שלי להכיל, לקבל את השיתוף של תחושותיה מנקודת מבט שלה
לא קל היה לי, אני מניח שלא היה קל להיות החברה הכי טובה שלה

הימים עברו, התבגרנו
התגברנו
בכל יום שאעובר אני בשל למקום הזה
אני מכיל יותר את שהלך
אני מבין שהמקום שלי הוא לא רק להציף את פחדי, תחושתי, אלא ללמד את עצמי שהיא גם שם
שגם לה זה לא קל למרות ההנאה
מושגי האהבה שחונכנו עליהם לא פשוטים במערכת שבה האישה בוחרת לשכב עם אחר בהסכמה של בן זוגה
ברצונה שלה

אני לומד להיות קשוב לה
זה משמעות להיות הכרוך שלה
אני מבין יותר ויותר שאני שם גם על תקן החברה הטובה
ומודה לה על היכולת להיפתח מולי שם, לחשוף את נבכי נשמתה מולי

החברה הטובה עוברת שדרוג...