צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות קצרות

על הדרך שבה אני חווה שליטה. קצר, נקי ומזוקק
לפני 12 שנים. 20 בדצמבר 2011 בשעה 16:23

פעם הייתה לי תזה שאין צורך בגבר שלם, מספיק רק הזין שלו. היא שרתה אותי היטב בימים מסויימים של ייחום.
היום אני מרגישה דומה, אבל לגבי כף יד.
לו רק הייתה כאן כף יד גברית ובוטחת, שהייתה דופקת על השולחן בעצבים בכל פעם שאני מתפזרת לכל הכיוונים. דופקת על השולחן, זה אלים ולא נעים אבל כמה שקט זה משליט בבית הזה. הייתי שותקת, נאספת, מסתדרת ואחר כך נרגעת.
כמובן שהיא גם יכולה הייתה לתת לי סטירה אם הייתי דורשת, אבל בדרך כלל אין צורך.
יד ביד לאורך כל הדרך, יד ביד.

לפני 12 שנים. 19 בדצמבר 2011 בשעה 19:52

אבא שלי נאם על מערכת הרכבות בציריך. הוא לא מקשיב לי או שואל אותי מה שלומי, אבל זו הדרך שלו לתקשר איתי. חשבתי עליך. כשהיינו ביחד, אתה ביטלת אותי ואהבת אותי בעת ובעונה אחת. אולי זה אפשרי שאוהב גם את אבא שלי.

מתגעגעת

כ"ח