לפני 15 שנים. יום שלישי, 20 בדצמבר 2011 בשעה 13:23
היום אני מרגישה דומה, אבל לגבי כף יד.
לו רק הייתה כאן כף יד גברית ובוטחת, שהייתה דופקת על השולחן בעצבים בכל פעם שאני מתפזרת לכל הכיוונים. דופקת על השולחן, זה אלים ולא נעים אבל כמה שקט זה משליט בבית הזה. הייתי שותקת, נאספת, מסתדרת ואחר כך נרגעת.
כמובן שהיא גם יכולה הייתה לתת לי סטירה אם הייתי דורשת, אבל בדרך כלל אין צורך.
יד ביד לאורך כל הדרך, יד ביד.