הזמן הכי טוב להגיע למסיבת פורים
הוא בסוף שלה
בשלב הזה שבו כולם הכי שיכורים, עגולים, נוגעים
אם הם נשארו עד עכשיו, אז הם הכי בודדים
לא רוצים להגיע הביתה
ובעיקר לא רוצים להוריד את התחפושת
בבתים אחרים, כבר נערכו מקלחות ונזרקו לכביסה כל המיני מאוס והקאובוי
אבל לא כאן
האיפור אמנם מרוח נורא אבל המסירות לתפקיד בשיאה
מי יודע כמה זמן אנחנו כאן ומתי זה התחיל. זה לא משנה. טוב שבאת עכשיו. לפני כן בטח היה עוד מתח של התחלה, עכשיו כולנו חברים ויכולים לנזול עליך.
תראה.
יש כאן מלך ומלכה, הכתר שלה עקום והגלימה שלו מטונפת, אבל הם כל כך רוצים להיות מלך ומלכה.
יש כאן מישהו שמחופש לשטיח, הם עומדים עליו והוא כל כך מאושר.
ויש אותי
בת האיכר האנוסה. השקעתי בתחפושת, ראית את החציר בשיער שלי? מה שיפה בה, זה שככל שעובר הלילה והשמלה שלי יותר מלוכלכת וקרועה, כך אני יותר היא.
אתה יכול להתקרב.
אני רוצה לשחק, למה חשבת שלא?
אני אביא לך בירה. על ארבע. הרצפה של המסיבה דביקה ומחוספסת, אבל זה בסדר - מחר אלטף את הברכיים הפצועות באהבה.
אם אי פעם נצא מכאן, זאת אומרת.
http://www.renaissance-clothes.com/renaissance-tavern-wench
לפני 12 שנים. 2 בינואר 2012 בשעה 21:08