צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות קצרות

על הדרך שבה אני חווה שליטה. קצר, נקי ומזוקק
לפני 12 שנים. 4 בינואר 2012 בשעה 10:41

הסיפור הזה לא יוצא לי מהראש
מרגישה שהוא שווה תסריט

היה לנו כבר הכל:
זונה שרצחה את הסרסור שלה
לקוח שרוצח זונות
זונה ולקוח שהתאהבו

אבל זונות שרוצחות לקוח? מה בדיוק קרה שם? מי הקורבן ומי המקרבן? רצח לא מעניין אותי, אלימות כן. הרגע שבו היא עוברת, כמו תפוח אדמה לוהט, מיד אחת לשנייה. הרי לקוח של זונה הוא לא אדם תמים. יש אפילו מקום בתוכי, בשונאת הגברים הפרובנציאלית שבי, שאומר: מגיע לו! כך יעשה לגבר שמשתמש בזונות.

אבל הוא היה רק הלקוח. הוא לא היה הסרסור. המקום שלו בתוך המשחק הזה היה זמני, נזיל, מעורפל. הוא רצה להשתמש. ובסוף השתמשו בו. התקוממו עליו, לא על הסרסור. דווקא עליו. מסכן. או שלא?

זה מצמרר.
זה מפחיד.
זה מרתק אותי.

Aציבעוני​(אחר) - זונות נרקמוניות
וברור שהוא היה הקורבן
בצורה זאת או אחרת נשים הן זונות בהטיה של המילה
עוד מישחר ההיסטוריה
לפני 12 שנים
כנועה חכמה - אנחנו עורכים דיון בלשני?
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י