מחשבות קצרות

אתה נתת: הקשבה, התייחסות, קבלה טוטאלית שלי, התעמקות, הסתכלות. בחיים גבר לא ראה אותי כמוך, לא גרם לי להרגיש טוב כל כך, רגועה ומוגנת. קבלה מלאה. הכלה.
אני נתתי: שירותים פטישיסטיים
אתה לא רצית יותר. לא ביקשת. לא נפתחת, לא הראית חולשה, לא הפגנת רגע של פגיעות. אולי בלילה כשחיבקת אותי ופתאום ראיתי שם תינוק,עובר, שפשוט צריך שילטפו אותו אבל בבוקר מיד הודעת - התפנקת מספיק זונה, חזרי לשרת! ואני אוהבת לשרת, אבל זה לא מספיק בשביל קשר אמיתי. רציתי לתת לך קצת ממה שאתה נתת לי,אבל בשביל זה הייתי צריכה להבין מי אתה באמת - ולא אפשרת לי. הייתי חפץ וזה היה לי כיף, אבל חפץ לא יכול לטפל, להקשיב, להעניק. הייתי סוג של חפץ מאוהב.חייתי את הקונפליקט הזה, אבל משהו היה לא נכון בזה. ואתה חי קונפליקט לא מסודר, קונפלחיקט שבו אתה מוכן לתת אבל לא לקבל, כדי שחלילה לא תפתח תלות, כדי שלא תיפגע.
אתה נתת: אהבה. אבל לא רצית לקבל כזו בתמורה, לא השארת שום פתח. היה לי נוח עם זה, אבל חסרה לי חתיכה גדולה של אמת.
אולי יום אחד תתן לי לאהוב אותך?