הבוקר הזה מחייך אליי, וזה בגלל היום העמוס והמטורף של אתמול:
9 בבוקר בשפלה לראות את הרופאה של האפרוח כי ברור שמשהו קורה:
היא פסיכיאטרית אגב
וקודם כל רצתה לדעת מה קרה כאן בבית
איך
ואיך היום
ואז נתתי לה להציץ לי בפייסבוק
והיא ראתה את הציורים שלי,
היא היתה בהלם
היא כל ציור ידעה בדיוק לאמר מה רציתי להוציא
ואז הזמינה ציור..............
אופס מה?
זמ ממש לא היה מנימוס, היא הבאירה לי שהיא רוצה ציור:
או קיי דיברנו על האפרוח
סיכמנו קבענו ויצאתי הלאה...
נורא רציתי לפגוש מישהי שאכפת לי ממנה מאוד והפכה לילדה אצלי אבל הייתי קצרה בזמן והאמת הייתי זקוקה לחיבוק ממישהי מאוד משמעותית בחייי..
הגעתי חובקתי
פונקתי
דיברתי
הקראתי
דרשו ממני הבטחה להדפיס את כל מה שאני כותבת כי ....
זה חייב להישמר
נסעתי לצפון
חיפה ליתר דיוק
פגישה גורלית עם עוד מסויים שהולך לשנות אולי את עתידו הכלכלי של יורש העצר
מהפגישה הזו יצאתי סחוטה
עייפה לחוצה
אבל מחוייכת
כי סוף סוף הבנתי שאין לדחות מדחייה מפסידים:
ולאחר ככ הרבה שנים של בסדר
מחר
אני אבדוק
זהו עשיתי את הצעד הראשון
(ברור לי שעכשיו זה לטפל באוזנייים של הנסיכה)
כן גדלתי עוד קצת
לא מדחיקה גם את הדברים הקטנים גדולים ....
אז לאחר שיחה ארוכה והבטחה של סופש מפנק נכנסתי למיטה
ונרדמתי
ישנתי
עד לפני שעה
וואו איזה בוקר מחייך
בוקר טוב עולם
יוצאת ליום העמוס הזה 😄
לפני 13 שנים. 19 בינואר 2011 בשעה 4:46
