לפני 13 שנים. 20 בינואר 2011 בשעה 8:43
כרגע סיימתי שיחה עם הגננת
לא לא של הנסיכה ...
הגננת ההיא המיוחדת של האפרוח...
היא נפרדה מאיתנו כבר לפני 3 שנים
ולא היא עדיין לא מוכנה לקבל את ההגדרה שלו של האפרוחון ...
קשה לה עוד יותר ממני להפנים.. לקבל...
אבל היא לא התקשרה בגללו...
איכשהו בחיי תמיד נכנסתי לנשמה של דמויות חיוביות ומשמעותיות...
אולי דווקא בגלל חוסר האם...
היא דאגה לי
כי הוא כבר לא איתי
היא ידעה שהוא כה משמעותי
שאלה איך אני
מה קורה
איך מעבירה את יומי?
ואיך עם הילדים
ובסופה של שיחה:
כמה אני גאה בך
כמה את אמיצה