שיר של וניל ולייטקס

ממש כמו חתולו של שרדינגר, גם הכלבה נמצאת לה בסופרפוזיציה של מצבים.

בחד, היא כלבה ממושמעת. בשני חפצה לצאת אל העולם ולשלוט.

נכון, לא כל הכלבות כאלו.

אבל עסקינן כאן בגלגולו (הרגעי) של שרדינגר, ואתרע מזלו.

בעת שמסתלק האדון מן הזירה, משל סוגר שרדינגר את הקופסא.

כעת לא ניתן לצפות מה יהה כאשר נפתח את הקופסא.

שתי כלבות בוחשות להן בקלחת. וכלבות בוחשות אינן למדות.

ומצד שני, אולי תהרוג אחת את רעותה לבסוף – כך שיש כאן פן נוסף מן הדמיון.

ומה אם רק תפצע אותה אנושות? מי תגיח אז? תמהני.

מצופה שעל שרדינגר להחליף ארגז ובכלל רצוי להחליף את תכולתו.

הבהיה והניחוש משחיתים את זמנו.