שאלה הנערה הסקרנית מה דעתם.
אז, היא קבלה אותה.
קיתונות הטפשות והדעות הקדומות שנשפכו מהמקלדות של חלק מהמגיבים, מזכירות פורום של המפלגה השלטת, או, קבוצת הכדורגל שהיא מזוהה עמה.
וכדי לסבר את האוזן - איני אותו שולט, איני מכיר לא אותו ולא אותה.
מאחת הנשים שפגשתי כאן וניהלנו קשר קצרצר, למדתי דבר מה חשוב:
פרדטרמיניסטיות לא תיקח אותך לשומקום. במקרה שלה אמנם צדקתי והקשר נגמר, אבל העקרון הוא זה שנחשב.
כדי לסבר את האוזן(2) אני ממשיך מאותה נקודה של שולט נשוי ונשלטת שכפי הנראה אינה נשואה, אבל הדבר ישים כמובן גם במקרה ההפוך,
(נכתב בלשון זכר וכו')
להלן כמה פנינים:
שולט נשוי הוא נשלט. באמת? כי כל מערכת יחסים היא אותו הדבר בדיוק? מה לגבי מערכת בה השולט מטייל כאוות נפשו? מה לגבי החיים המקצועיים? מחוייבות מקצועית לא נחשבת מבחינת הקרבה? ואולי שם מצוי לו יותר פנאי? אולי השולט מכתיב את התנהלות הקשר הונילי (אינו מידע תאורטי)? אולי הקשר הפך חברי יותר? אולי יש תקשורת לעצם קיומם של קשרים אחרים? ואולי אף אחד מאלו כלל לא משנה?
זה לחיות חיי שקר. כן, אם הצד השני לא יודע. ואם כן יודע? אזי?
כי הוא אף פעם לא יהיה באמת שלך. במדינת ישראל, מאז הקמתה, לא הייתה עבדות. הוא לא של אף אחת בטאבו, גם לא של אשתו. אני מניח שהכוונה הייתה שלא יעזבה. קשקוש בהתחשב בשיעור הגירושין במדינת ישראל.
ובפינת "רק על עצמי לספר ידעתי" יכול לומר שהייתה מישהי (אחרת) כאן שנראה שהייתה שווה דבר מה שכזה. אותו עניין התפוצץ על חוסר נוראי בתקשורת ובלי תקשורת הרי שאי אפשר. הונילית דרך אגב, שותפה לתהליך.
כי מגיע לך יותר. הנה חשו כמה מהטובים והחליטו עבורה. יותר ממה? יותר ממי? לדידם, ישנו טור בלתי נגמר של שותפים פוטנציאלים בעלי אותו שיעור הצלחה ודאי של 100% ומכאן שעליה לאסוף את זה שהם בחרו עבורה. ברצינות?
יותר משמעו מה? מישהו מכם? אוווו... אתם כל כך מוכשרים. אבל אינו מעלה ואינו מוריד ממי שהיא רוצה. והיא העניין, לא אתם.
אם את רווקה, אם את נשואה... לא משנה מי את. את לא מעניינת. משנה מה את. הסטטוס שלך צריך לקבוע, לא האדם שאת. הסטטוס שלו צריך לקבוע, לא האדם שהוא... כמובן שזו שטות מוחלטת.
ואנסה לסיים עם השנקל שלי לעניין הזה:
- מוטב לאהוב ולאבד מאשר לא לאהוב כלל. ונילי, בדסמי, או חתול רחוב (שאינו נכון במקרה שלי, לא אוהב חתולים). באמת שאין קשר לסוג האהבה. אם משהו נכון, הרי שאין מספיק אהבה בעולם. ואם זו הזדמנה למפתן הבית, לגרש אותה לא יהא מעשה של חוכמה יתרה.
- עניין הזמנים הוא לא חד כיווני. ומרתיח. אולי שני הצדדים צריכים לאותה מסגרת זמן? מי לדידה יתקע שהנשלטת תזדקק ל24/7 מיד? ואינני כותב "רוצה". אלא תזדקק. כיצד אפשר לדעת בטרם נוצר חיבור שממנו אפשר ללמוד?
- זמנים(2) נשוי שמבלה את זמנו כפי שיחפוץ מול, נניח, סוכן רווק של חברת הייטק שמצוי בביתו 10 ימים בחודש. אזי?
- פרדטרמיניסטיות, היא הרת אסון. אחרי קבלה הדדית אפשר להחליט שמתאים או לא מתאים. אבל אחרי, לא לפני. להחליט שמאן דהו יעזוב או לא, שהוא בכלל צריך או שיתבקש ממנו עוד לפני שהדיו יבש (או השוט היכה אם להשתמש בעגה המקומית)... טיפשות. ויהירות.
- גם קשרים בין שני רווקים נכשלים יותר מאשר מצליחים. עובדתית. אז?
קשר נוצר בין אנשים. לא בין תארים חברתיים שתפקודם בעולם היום נתון בסימן שאלה הולך וגדל. ואם אחד הצדדים או שניהם לא מגיע למיצוי עצמי - אדרבא. יש לסיים את הקשר ברגע שזה מיצה עצמו. אבל לקבוע בטרם נבדק הדבר? לייצר גבולות ומחסומים לפני שאלו בכלל נדרשים? אינני בעד או נגד קשר ספציפי זה או אחר. אבל תמיד בעד לחקור. להחליט בטרם נוצר זיק של התנסות, הוא ויתור שלדידי מסוכן הרבה יותר משברון לב. זהו ויתור על החיים עצמם, שאינם שווים מאומה ללא מחקר והתבוננות עצמית.
