סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שיר של וניל ולייטקס

Ach, was muß man oft von bösen
Kindern hören oder lesen !
לפני 7 שנים. 29 באפריל 2017 בשעה 16:39

אתה מוריד את הכובע.

נשאר, הולך... אין זה משנה.

גם אם זה מעבר לכביש.

גם אם אלו שני זקנים, חמישים שנים יחדיו ועוד מאוהבים.

וגם כשזה הכי קרוב.

גם כאשר מורטת פיסות מעורך בדרך.

עד שתגיע.

ואז להתמתח, לנסות למקד את המבט באמת הזו.

הישר לשמש.

והכל מסביב כהה וקהה.

כשזה אמיתי.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י