לפני 7 שנים. 11 במאי 2017 בשעה 13:27
צופה בה והיא למטה, קשורה.
ככלל לא אהבתי קשירות. אבל להביט בה, מוצאת את המקום שלה...
שקטה.
היא לא "מקבלת עליה". נהפוך הוא. פה היא אמיתית. קשורה. חבושה. רובצת.
את שאר היום, היא מקבלת עליה, את תלאות השגרה.
וכאן, רובצת, היא חופשיה
והשקט שלה, מדבק.
קשה לה להביט למעלה לא מפחד, אלא מעוצמת הריגוש והשקט.
אבל עוד מעט אמשה אותך משם, ואקח אותך אלי.