I
בתחילה זו הייתה מונוגמיה ונילית. כי כך צריך וכך ראוי. יוצקים תוכן מעשי אל תוך מערכת היחסים הונילית.
ישנם דברים שעושים רק עם בת הזוג, כי כך נהוג וזה יוצר תוכן.
מספרים על תלמידי חכמים שתמהו האם הרגשת הקדושה שהם מרגישים בשבת מקורה בקדושת היום, או שמא בלבוש, במנוחה, באוכל ובשירים?
עשו ניסוי, ובאמצע השבוע, התלבשו במיטב מחלצותיהם, אכלו אוכל של שבת ושרו שירים של שבת.
מיד נכנסה קדושת שבת לליבם. פנו לרב בבהלה וזה אמר להם שאם עשו הכל להביא את השבת, הרי שהיא באה ביום חול.
אז כך זה היה בתחילה. יוצקים קשר. מאמינים במונוגמיה מכוח ההתמד והסביבה והיא מקיימת משהו.
II
ואז, חלה התפתחות. ההתפכחות שקביעה חיצונית חייבת להיבדק. הצפייה בזוגות שחיים אחרת ומאושרים. ללא קנאה.
פה החלה הפוליגמיה. בידיעה כמובן. הקדושה המעושה של המונוגמיה הראשונית אבדה מן הסתם ללא שוב.
אפשר לאהוב כמה אנשים. אבל עדיין ועד עצם היום הזה, לדידי יכול להיות מאוהב רק באדם אחד. הסקס קלח וגם הקשרים. חלקם טובים יותר, חלקם פחות. העולם הזה הגיע לא הרבה יותר מאוחר. וחלק מהזמן היה שחקן אורח וחלק מהזמן שחקן יחיד. אבל, עד לפני שנים בודדות, שחקן ולא שותף.
III
ואז ההטלה. הסאבית שאתה מעריך.אוהב. סוטר בפניה ומנשק אותה. מכניע אותה על ארבע. הכלבה שלך. האישה שלך. ואין הבדל.
ואלו שיש בהם הבדל, זכותם. אבל לא לזה נתכוון העולם הזה, לפחות לדידי. מזוכיסטיות יש לרוב. סאביות? קשה יותר.
אוסר אותה בחבלים וממשמע אותה. בהנפות. בכאבים. לפעמים ליד שולחן האוכל במצג ונילי, אך בתוכן, ברגש ומבט שהוא תמיד כולו מן העולם הזה - "את יודעת שאני אוהב אותך?" - "כן...." "שבי.". בצפייה מול הטמבלוויזיה שיד טמונה בעכוזה.
משוייכת. לא זוכרת ההסמקה הראשונית. אין לה חשיבות. גם שפטמותיה נתונות במלחציים והיא כולה מרחפת בכאבי החבלים.
ואותה ידיעה פוליגמית, תמיד קיימת. הרי הייתי שם. ולפעמים תחצה את קו הראיה טובת מראה אחת או אחרת.
אבל עומק המחשבה קיים. ואפשר להמריא אל תוך שפתיה של אחרת או למעמקי מחשופה. ואחר כך מה?
ריקנות.
רפרפת טובענית שלא תתיר כנראה אפילו אפקטים פרימיטיביים. בחילה.
זו המונוגמיה השלישית:
אחרי שיצרתם ניצוץ ואתם מוכלים באש שמכלה אתכם. טובות מראה ישוטטו; אבל לא יצלחו אפילו לעבור את הדמיון מעבר למחמאה אקראית.
לא נשמרת כי כך צריך. נשמרת כי אין בלתה. נשמרת לא מכורח ציווי חברתי או אף זוגי; אלא מציווי פנימי.
הוניל מאבד את משיכתו לגמרי. ובעולם הזה? מה שמצאת בסאבית אמיתית ומה שהיא מצאה בך, אין לו שכפול בפניה של אחרת.
כולן וניליות עד שהאש תדעך, אם תדעך. ואם מזל רב יש לך, אותה אחת תלווה אותך עד לבית האבות או לבית העלמין.