|
|
|
זה סובב אותי וסוגר עליי...
אנשים חולים.
זיקנה.
תחושה של דברים רעים שעומדים להתרחש.
ואכן בשורות רעות מגיעות.
מוות.
ולמרות שזה היה צפוי, אין תחושת הקלה.
התחושה שהרע עוד לפנינו, עדיין שם.
מזג האוויר בהיר וקיצי אבל התחושה היא מעוננת וקודרת.
כשאתה מת,
אתה לא יודע שאתה מת.
אבל זה קשה לאנשים שסובבים אותך...
אותו הדבר, אם אתה טיפש.
אני
והשקט.
ששששש..... לך לישון, חמוד שלי...
ששש! לישון, אמרתי!
זו לא אשמתי שהחלטת לשנות סדרי עולם ולישון כל החורף.
עכשיו, אתה לא יכול להתעורר.
זה פשוט לא מתאים.
אני זו שקובעת פה. אתה שומע?! תחזור למחילה שלך. עכשיו!
נו... אל תעלב לי, עכשיו.
זה לא אתה, זו אני.
אני אוהבת אותך ונעים שאתה כאן,
אבל חורף, זה הזמן שלך.
שקריר ונעים ולא מזיעים.
השנה, קצת התבלבלת...
המשכת לישון ואני לא ממש התאמצתי להעיר אותך
גם אני, סוג של, ״ישנתי״.
לא ממש שמרתי על עצמי, אפילו דיי הזנחתי את עצמי.
ועכשיו, אתה פתאום מחליט להגיע וזה לא מתאים, נו.
אני ממש לא מוכנה לזה.
לא הודעת לי. לא התכוננתי.
אתה דוחק אותי לפינה ואין לי מה לעשות עם זה.
כשאתה בא, אתה בא במלוא אונך...
חשבת, אם זה מתאים לי עכשיו?
אכפת לך בכלל?
באופן רגיל, קיץ זו לא התקופה שלי
בטח לא אחרי חורף כזה מבולבל, שאתה החלטת לשנות סדרי עולם ולהעלם בו
ואני עליתי, אני לא רוצה להגיד, כמה קילוגרמים.
זה לא ירד ביום אחד ואתה והם, זה לא הולך ביחד, מבחינתי.
הם היו כאן קודם, ואתם בכלל אין לי על מה לדבר שילכו בקרוב, יש להם את הקצב שלהם.
אז יאללה,
קישטא!
עוף מפה!!!!
היא אמרה לי; ״את לא חיה. את שורדת״
אני אמרתי תודה ושילמתי לה 300 ₪
היא צודקת.... אבל זה מה שאני יודעת לעשות.
לחיות, אני לא יודעת....
מיו מספרת
הוא כותב מאוד יפה ויש חבורת קוראות קבועה, שמלייקקת את הפוסטים שלו באופן קבוע וגורף ולא משנה עד כמה התוכן קשה, מכוער ומספר על זלזול והרס נשמות של נשים.
בכל פעם שהוא מפרסם פוסט (שיאמר לזכותו שלאחרונה, לפחות יש בפוסטים שלו הרבה אמת, כמה שהיא קשה... הלוואי ואלה היו הפוסטים שלו, גם לפני שנתקלתי בו והייתי חוסכת מעצמי...) אני אומרת לעצמי: הו! עכשיו הן יקראו את האמת המכוערת ותפתחנה להן העיניים. הן יבינו באיזה טיפוס ובאיזה התנהגות מדובר.
ובכל פעם אני מופתעת מחדש, שהפוסטים האלה מקבלים לייקים (מאותן גרופיות שוב ושוב) ותגובות נלהבות מנותקות מכל מה שהפוסט שידר. מצטטות איזה משפט יפה כשלעצמו כשהוא מנותק מכל שאר המשפטים.
הוא כותב על כמה הוא חסר מצפון, על איך הוא משתמש וזורק, מזיין וזורק, כותב שהוא משתין על כל מי שמגיב בביקורת על הפוסטים או על המעשים שלו
והן מגיבות לו ב"וואו", "מגרה" , "מקסים!", " אתה כותב מקסים"
אני לא מבינה את זה....
באחת הפעמים, לא הצלחתי להתאפק וכתבתי בתגובה שהן פוסטמות.
אחת מהן כתבה לי בהודעה פרטית: "האיש כותב מצויין, למה כל ההערות שלך?"
ואני עניתי לה: " כי לדעתי העיקר היא לא הכתיבה המצויינת, אלא התוכן.
אם מה שבעינייך נחשב זה רק המשפטים היפים, הוא יכול לכתוב במשפטים מאוד יפים שהוא מזיין ילדות בנות שלוש או רוצה לרצוח ראש ממשלה ואת תתני לו לייק ותמצאי איזה משפט יפה לצטט בתגובה"
והאיש באמת מוכשר וכותב מצויין.
כל כך מוכשר, שאני בטוחה שמסוגל גם לקחת את הטקסט של הפתרון הסופי ולכתוב אותו במשפטים יפים שיגרפו לייקים.
אני מניחה שהן נמשכות לאנטליגנציה שהיא נדירה במקום הזה.
אבל האם זה אתר לכתיבה יוצרת שבו ברור שהלייקים הם על איכות הכתיבה או אתר של יחסי שליטה?
האם כשהן נותנות לו לייק, זה ברור לו שזה רק לייק על הכתיבה היפה או שהוא מקבל מזה חיזוק למהות הדברים וההתנהגות והיחס המזלזל והמנצל כלפי נשים?
ומה זה קשור?!
מה זה קשור לפוסט של הדס שטייף ולדילמה מהפוסט הקודם לגבי שאלת ההפרדה בין יצירות של אמנים לבין התבטאויות ומעשים שלהם?
אצלי בראש, איכשהו הדברים מתקשרים.
גורמים לי להרהר ולשאול את עצמי שאלות.
אם בפעם הראשונה שאחינועם ניני מחתה על כך שרוצים לתת לאריאל זילבר פרס מפעל חיים על יצירותיו, המחשבה הראשונה שלי הייתה שזה לגמרי לא קשור לדעותיו והתבטאויותיו
אז בואו נגיד שכשעלו הסיפורים של אייל גולן וודי אלן אז מן הסתם, שאלתי את עצמי שוב לגבי אריאל זילבר... אם אני באמת, עדיין חושבת שאין קשר.
וכשלא מזמן קראתי פוסט של שולט אחר פה בכלוב, לא זה שמדובר פה לעיל, שגם הוא לא כזה מצטיין ביחסו לנשים אבל הפוסט עצמו היה כתוב טוב ומגרה ונתתי לו לייק
ואז שאלתי את עצמי אם עשיתי נכון... ולמה לו מגיע כשלמלייקקות של השני, אני קוראת פוסטמות?
תגידו שזה רק לייק ושאני כבדה ועושה עניין גדול מלייק קטן וחסר משמעות....
הוא באמת חסר משמעות?
הוא לא נותן גושפנקה, אישור וחיזוק למעשים ולדרך שלהם?
ואם המעשים והדרך שלהם הם לא פליליים ולא משהו חמור יותר מאיך שאנשים אחרים בעבר כבר התנהגו ופגעו, אז זה בסדר?
אז בימים האחרונים יש מספר סיפורים בכותרות שדנים בשאלה האם אפשר/צריך להפריד בין האומנות לבין המעשים ו/או הדיעות של האומן.
בבוקר, במטבחון של המשרד, השאלה הזו גם עלתה לדיון וראינו שהתשובה לא כזו פשוטה וחד משמעית...
רוב האנשים במשרד, לא חשבו שיש קשר בין דעותיו ואמירותיו הפוליטיות של אריאל זילבר, לבין הפרס על מפעל חיים שאותו היה צריך לקבל. מפעל החיים הוא היצירות המוזיקליות שלו שאין ספק שהן נכס צאן ברזל לתרבות הישראלית ודעותיו ואמירותיו לא מבטלים זאת.
מצד שני, כשעלה מקרה אייל גולן, מישהי שהייתה בעד זילבר, הייתה נחרצת לגבי החרמת הופעותיו והשמעת שיריו של גולן.
אני סיפרתי, לצורך הדיון, שלפני כמה ימים שמעתי ראיון בגל"צ ובו ראיינו את מרב מיכאלי (ח"כ, יש לומר)
ושאלו אותה אם יש ומה הקשר בין השמעת השירים וקבלת פרסים עליהם ובין המעשים של זילבר וגולן
והיא בתגובה הזכירה שבמדינתנו גם לא משמיעים בפומבי את יצירותיו של וואגנר וזאת רק משום שהיה אנטישמי והמוזיקה שלו נוגנה ע"י הנאצים בכנסים שלהם ובמחנות הריכוז.
ומה לגבי וודי אלן? מגיע לו גלובוס הזהב או לא? אנשים ימשיכו לצפות בסרטיו או לא?
גם במקרה שלו וגם במקרה של גולן, יהיו שיגידו, שהאשמות נגדיהם, בכלל לא הבשילו לכתב תביעה.
שיש בכלל שאלה אם נעשו מעשים פליליים או לא...
ומרב מיכאלי, זרקה לאוויר הראיון, עוד נקודה למחשבה: האם זו שאלה של פליליות? אם הבן האדם היה רוצח ויושב בכלא, אז זה כן היה בסדר להחרים את היצירות שלו?
אם לא רצח אלא רק ניצל ופגע והתנהג בחוסר מוסריות אז לא?
זו אכן דילמה לא פשוטה... איפה עובר הקו? מתי מחרימים ומתי לא? יש מקום להחרים בכלל? למה את זה כן ואת זה לא? מה ההבדל בינהם?
וכשאתם נותנים פה לייק לפוסט של מישהו.
על מה הלייק?
על הכתיבה? על התוכן? על שניהם? אתם מפרידים בין תוכן לכתיבה?
אתם מפרידים בין אמירות ומעשים לבין ה"אומנות"?
יכול להיות שהתוכן יהיה מאוד קשה אבל הכתיבה המצויינת תזכה אותו בלייק?
ומה אומר הלייק?
לייק – אתה כותב יפה?.
לייק – אני מחזק/ת את דברייך?
לייק- המשך כך?
המשך לכתוב יפה על איך אתה מתנהג כמו בן זונה?
המשך להתנהג כמו בן זונה?
זה בסדר שאתה מתנהג כמו בן זונה?
זה לא מעניין איך אתה מתנהג, מעניין רק איך אתה כותב?
http://media-cache-ec0.pinimg.com/736x/47/74/6e/47746e3579017e42b8a958ea7840b555.jpg
https://fbcdn-sphotos-f-a.akamaihd.net/hphotos-ak-frc3/t1/1505646_10152453153358508_100725813_n.jpg
ואח"כ חיבה. זה דווקא כן אופייני לי.
http://media-cache-ec0.pinimg.com/736x/51/69/1f/51691f2910861f7cd433019ad0a08354.jpg
