תקציר הפוסט הקודם:
כשהייתי צעירה יותר ורווקה, לא הייתי מוכנה לשקול קשר עם שולט נשוי ו/או פולגמיסט.
שולטים בגילי לא עניינו אותי ונמשכתי לשולטים מבוגרים ממני שהקנו לי תחושת ביטחון וסמכותיות ושהיה להם כבר ניסיון בבדסמ.
עם בגרותי, ניסיוני והעובדה שגם אני נשואה, אני יכולה יותר להבין ולקבל את תופעת הפוליגמיה אצל שולטים. אני לא חושבת שכל שולט יכול להחזיק ולתחזק מספר שפחות ולא בטוח שאכנס לקשר עם אחד כזה אבל אני פחות אנטי לגבי התופעה.
אז אם בזמנו לא הסכמתי לשקול קשר עם שולטים נשואים, היום אני דווקא מעדיפה אותם ויש לי בעיה עם סטטוסים אחרים כמו רווקים/גרושים ו/או שלא נדע - אלמנים.
אני חושבת שרווקים צריכים להיות עם רווקים ונשואים עם נשואים. אולי אפילו אחמיר ואומר שנשואים+ צריכים להיות עם נשואים+
אצלי, בניגוד לאחרים, זה לא בשביל מאזן האימה. בעלי יודע ואני לא מסתירה ואני אישית דסקרטית ואין לי צורך או רצון לסבך אף אחד.
אני חושבת שכשהסטטוס דומה אז קל יותר להבין את המגבלות והאילוצים.
בעיה נוספת שיש לי עם רווקים היא ההרגשה שהקשר עומד כל הזמן על פי תהום.
תמיד קיים החשש הראלי שהם יכירו פתאום בת זוגם לחיים ובגלל זה הקשר יגמר.
זה משהו אחד להיות עם חרדת נטישה ולכן להשתדל כל הזמן לרצות וזה משהו אחר לחשוש מנטישה שבכלל לא קשורה לכמה מתמסרת ומדהימה אהיה.
בעניין הגיל...
טווח הגילאים החביב עליי הוא 37-45
עדיין קצת קשה לי עם בני גילי... למרות שמן הסתם הם בגרו והספיקו להתנסות (חלקם)
אני צריכה להזכיר לעצמי את זה ולומר לעצמי ששולט בן 30+ הוא כבר גבר ולא ילד ושזה רק מספר.
ככל שהם מתקרבים לגיל 50 ואף עוברים אותו, יש לי כבר בעיה אחרת שעליה מאוד קשה לי להתגבר.... הם מזכירים לי את חברים של אבא שלי וזה טרנ-אוף ענקי בשבילי. זה הכי לא הפטיש שלי, להפך.
מנסה לפעמים לשים בצד את ההגדרות האלה ולתת צ'אנס לאנשים גם אם לא עומדים ב"קריטריונים" לעיל... רוב הפעמים ככולן זה לא הולך.
לפני 12 שנים. 16 בינואר 2012 בשעה 21:08
