חדר המראות שלי

ממשיכה לעסוק ולהשוות בין "אני - הנשלטת הצעירה מלפני כעשר שנים" לעומת "אני- הנשלטת הבוגרת יותר. כיום"

מידי פעם מדברות איתי נשלטות, לאו דווקא צעירות, כאלה שרק לאחרונה נחשפו לעולם השליטה והכל עוד חדש ומרגש להם.
הן מספרות לי על התחושות האמביוולנטיות שלהן לגבי עצמן ואני כ"כ מזדהה איתן וזוכרת שגם עליי עברו אותן מחשבות והתחבטויות.
להשלים עם זה שאת רוצה להשלט, להיות מושפלת, להיות במובן מסויים אולי מנוצלת, להיות מוכה, להיות סמרטוט וכלבה ושפחה וזונה ו... עוד > זה לא קל
להגיד לעצמך שאם כל זה כל-כך מושך אותך וחזק ממך למרות שאולי זה לא הגיוני ולא נורמטיבי אז כנראה שאת סוג של סוטה?! > גם לא קל

אבל זה בכל זאת חזק ממך ובשלב מסויים באחד הצאטים את גם מדברת עם שולט שיודע לומר לך בדיוק את המילים הנכונות שיפגעו לך במקומות הנכונים
ובשלב מסויים את משתכנעת והולכת על זה.... עושה את הצעד מהוירטואליה ל"פרקטיקה".

מכאן והלאה אצל כל אחת זה כבר שונה. תלוי בה, במתירנות שלה, בשלב שלה בחיים, בסף הכאב שלה וכמובן והכי חשוב בשולט שאיתה.

אני יכולה לספר רק על עצמי.

אני נכנסתי לעניין הזה בהרבה פחד וחששות.
כילדונת משועממת שבדיוק חזרה מהמזרח ועוד לא החליטה מה היא עושה עם עצמה ובינתיים תקועה בבית של ההורים, העברתי את הימים ובעיקר את הלילות מול המחשב והאנטרנט שהיה הרבה פחות מפותח מהיום. מפה לשם הגעתי לאתר שגם לצערי כבר לא קיים היום http://www.heberotic.co.il/ והתחלתי לקרוא בו סיפורי זימה (האתר כבר לא פעיל אבל רוב הסיפורים מאז עוד שם, למי שאוהב לקרוא) שהכותבים שלהם הם גולשים כמוני. מסיפור לסיפור מצאתי שאני נמשכת לסיפורים הקינקים יותר והאלימים יותר. פתאום נחשפתי למושגים "אדון" "שפחה" "סשן". מצאתי את עצמי מצד אחד מתכווצת בכסא מרוב פחד וריחמתי על דמות השפחה ומצד שני חשתי מגורה ורטובה והזדהיתי איתה.
באותו אתר היה גם פורום והדרך אליו מהסיפורים הייתה קצרה. קראתי בו בשקט והתוודעתי ל"קהילה" שוקקת חיים ומהפורום הבנתי שקיים איזשהו צ'אט שבו הם מדברים אונליין ויום אחד אפילו היה פוסט הסבר על איך להכנס לצאט הזה שנמצא במירק.

שם במירק הכרתי שולט. נפגשתי איתו ודיי מהר הבנתי שזה שיש לי פנטזיות בראש והן מגרות אותי זה לא אומר שבפועל אני מספיק גיבורה כדי לקבל הצלפת חגורה או שוט. למרות שהמפגש-סשן הראשון לא צלח, הייתה כימיה טובה ביננו והפכנו לבני זוג. כמו שכבר כתבתי בפוסטים אחרים כשהשולט הופך להיות בן זוג, לא רק שדמות השולט הפנטסטית שלו נסדקת, יש גם דברים שלבני זוג יותר קשה לעשות אחד עם השניה ולדרוש אחד מהשניה מאשר שולט ונשלטת שזה כל מהות הקשר בינהם.
אבל אז עוד לא ידעתי את זה ולא הייתי מספיק חכמה ומנוסה כדי להבין את זה.
כמה שנים מאוחר יותר, בפורום באתר אחר שאפילו הדומיין שלו כבר לא קיים, הכרתי שולט מדהים, הזכר אלפא שלי וכיום אבי בנותיי. קראתי את הפוסטים שלו ונמשכתי כ"כ לראות מי הוא האדם שמאחורי הכתיבה הזו. הוא היה נשמע לי קצת הארדקור ואקסטרימי מהכתיבה שלו וכשניסיתי לברר עליו אחד אמר לי שהוא אלים ואחרת אמרה שנראה לה שיש לו מישהי. בכל זאת העזתי ושלחתי לו הודעה ומשם זו כבר היסטוריה של זוגיות חזקה וחברות עוד יותר חזקה. וכן, היה שם גם בדסמ והוא לימד אותי דבר או שניים על מתיחת סף כאב. אבל כמו שכתבתי בפרופיל וחבל לחזור על זה כאן שוב, לשנינו צרכים שונים בבדסמ שאחד עם השניה, לא מגיעים כרגע לסיפוק. אבל מי יודע.... אולי עוד עשר שנים אכתוב פה או באיזה אתר חדש שעוד לא קיים, שבשנת 2012 הוצאנו את הבדסמ לאווטסורסינג וב2022 אחרי שכל אחד מאתנו למד דבר או שניים בחוץ וקצת השתנה הבדסמ שלנו הוא אין האוס 😄


ככל שאני כותבת אני מגלה שיש לי נטייה להתפזר. התכוונתי לכתוב פוסט על גבולות ומה שהיה עד עכשיו היה אמור להיות הקדמה קצרה אבל הנוסטלגיה סחפה אותי.
במקום זה אכתוב בקצרה על עניין הגבולות כדי לא להלאות.
אז בזמנו כילדה שהעולם הזה גירה ומשך אותה בפנטזיה אבל היה לה יותר קשה בפרקטיקה, היו לי מלא גבולות.
לא ביזר,לא מדיקל, לא פומביות, לא אנאלי, לא קיין, לא פאדלס ואלוהים יודע מה עוד לא.... היו הרבה!
זה לא שעברתי מאז הרבה ופרצתי הרבה גבולות.
אני דיי מגדירה את עצמי כמישהי שנמצאת פה בסביבה הרבה שנים אך יחד עם זה יש לי ניסיון כמו של מתחילה.
אבל היום, למרות שיש הרבה דברים שמרתיעים אותי, מפחידים אותי, פחות נעימים לי וכו', אני משתדלת לא להגדיר אותם כגבולות.
למה?
כי יש לי את הרצון לחוות, להתקדם ולפרוץ.
לא רוצה לחסום את עצמי ולוותר מראש.
לא רוצה להפסיד.
זה לא אומר שאם אני לא מגדירה גבולות, יכול לבוא מאסטר ועל הסשן הראשון להתחרע עליי עם 150 מכות שוט ולדחוף לי ויברטור ענק לתחת.
לא!!!
זה אומר שכשאבחר למסור את השליטה בי, זה יהיה למישהו שארגיש שאני בוטחת בו שירגיש אותי וידע מה מתאים ומתיי.