סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חדר המראות שלי

אני.
הכי שקופה והכי אמיתית שאני יודעת.
לטוב ולרע.
איך שאני רואה את עצמי במראה.
לפני 12 שנים. 4 באוגוסט 2012 בשעה 10:30

כן, זה בסדר.

אז למה הפנים שלך נראות כאילו זה לא בסדר?

איך אפשר לדעת מה נכון? מה שאת אומרת או איך שאת מתנהגת?

לא יודעת מה לענות.
אני בעצמי לא יודעת להסביר את עצמי.

לא אמרתי סתם.
זה באמת בסדר.
באמת שעקרונית אין לי בעיה.
להפך.
באמת שאני לא כועסת.
אז למה בכל זאת קשה לי לחייך חיוך אמיתי?
למה אני מרוחקת ולא בא לי שתיגע בי אח"כ?
גם אני מנסה להבין.

אולי כי למרות שזה באמת בסדר מצידי, זה עדיין מוזר לי לחכות, מחוץ לחדר, שתסיימו את עניינכם.
ואם אני רוצה או לא רוצה זה עושה לי משהו.
לא קנאה.
לא כעס על אף אחד מכם.
לא כאב.
אבל משהו זה עושה.
אולי גם כי למרות שזה לא היה יותר מידי זמן לחכות, זה עדיין היה מספיק זמן כדי לחשוב.
לחשוב שוואלה, באמת זה בסדר מצידי.
באמת שאני מפרגנת.
ואני לא מפרגנת רק כדי שגם לי יהיה מותר. אני חושבת שדיי הוכחתי את זה בשנה האחרונה.
אבל אני לא חושבת שאתה באמת יכול לפרגן לי דבר דומה בחזרה.
גם אם אתה אומר שעקרונית כן, אתה משדר משהו אחר.
דומה לדיסונאנס בין מה שאני אומרת למה שהפנים שלי מראות אבל יותר.

ואולי אני מתבאסת מעצמי שאין לי מספיק אומץ, תעוזה ופירגון עצמי כדי לנסות ולתת לך להתמודד.
כמו שאני מתמודדת.
עד עכשיו נתתי לך מעט מאוד פעמים להתמודד וגם זה היה רק עם הידיעה שאני משוחחת עם מישהו או נפגשת איתו לקפה.
שמתי מלא מסננים ואמרתי לעצמי שלא שווה לי לנסות אותך בשביל מישהו שאולי הוא לא מתאים ולא שווה את הכאב שאני אגרום לך.

אז אני במלכוד.
ובהמשך לפוסט הקודם, אני חושבת שלך וגם לי, נוח עם המלכוד הזה שיצרתי לעצמי.
עשיתי חצי מרד בכך שדרשתי את שחרורי ועכשיו אני לא ממשת את המרד.
אתה יצאת מתקדם ומפרגן בזה שנתת לי אישור עקרוני.
כבר הרבה זמן זה בידיים שלי ואני זו שלא עושה עם זה שום דבר.
זו כבר הבעיה שלי ולא שלך.

אנחנו מסתובבים באותם חוגים של אנשים.
יש פה עניין של שם ותדמית.
עניין של אגו.
אגו של דום יותר מורכב מאגו של סתם גבר.
אם נגיע לאיזשהו מפגש, זה יהיה נורמלי אם תיגע במישהי מולי או תפרוש איתה לאיזה חדר.
ואם יש מישהו שמעניין אותי?
אם אני רוצה ללכת עם מישהו הצידה?
לא רוצה את הגינונים האלה שהוא יבוא לקבל ממך רשות.
אני את האישור שלי ממך כבר קיבלתי מזמן ומעכשיו זו צריכה להיות הבחירה שלי.
ולא רוצה להתמודד עם המחשבות של מה אתה מרגיש עכשיו.
רוצה להרגיש נקייה ממחשבות, מרגשות אשמה, מדאגה ובאמת לזרום.

לא יודעת אם זה אי פעם יקרה....


בלוסום​(לא בעסק) - לא חושבת שאפשרי שזה באמת יקרה - עומד מולך עוד אדם, יש מידה מסוימת של התחשבות שזקוקים לה, לא?

יש לי את הרצון לתת לך רעיונות לפתרון, אבל אז אני אומרת לעצמי "אל תחשבי כמו גבר, תחשבי כמו אשה...אל תנסי לפתור, תנסי להיות בסיטואציה..."

והתשובה שלי לסיטואציה הזו היא, שפוליגמיה ומע' יחסים פתוחה - הם דברים שיכולים מאוד להכאיב.. ): }}{{
לפני 12 שנים
מישלי - WOW

אני חושבת שאת נוגעת בנקודה כ"כ רגישה, שיש לה השלכות לכ"כ הרבה כיוונים.
זה נוגע בי מאד למה שעובר עליי בתקופה האחרונה ועל מה ש(לא)כתבתי בפוסט האחרון שלי.

מעבר להבדלים הברורים שקיימים בינך לבינו כבני אדם, יש גם את ההשפעה של אשה/גבר, שולט/נשלטת, אמא/אבא, תדמית/מהות, רגש/שכל ועוד.

אני לא יודעת אם זה משהו פתיר לוגית...
מה שאני החלטתי לעשות, זה פשוט להיות בזה, עם הבילבול והפרדוקסים והתסכול והריגוש.
ולתת לחיים להפתיע.
יקרה ? - יקרה.
לא יקרה ?- לא יקרה.

ולגבי מה שאת מאפשרת ומפרגנת לו, את אשה מאד אמיצה ואוהבת.
אין למצוא הרבה כמוך, פשוט כי הן לא קיימות.
זכה בעלך.
בגדול.
לפני 12 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - מה שהיא אמרה, במדוייק.
כנשלטת שנשואה לאדוני,
שכבר בחודש הראשון שלנו יחד, הודיע לי שזה המצב,
שתמיד יהיו "אחרות", ושאל אם אני יכולה להתמודד עם זה.
עניתי כן, אני עדיין עונה כן,
אבל תמיד יש את הכיווצ'וץ' הזה בלב,
לא קנאה ולא כעס, משהו לא ברור.
ולמרות שכביכול יש האישור שלו שאת "תשתשעי" עם אחר,
זה לא משהו שאת באמת מוכנה לעשות.

את אמיצה ונהדרת, ולא מכירה אותך ממש,
אבל בטוחה שאת נדירה.
לפני 12 שנים
שולט בחוכמה​(שולט) - אני כל פעם נדהם מחדש מעומק הכנות, החשיפה שלך בבלוג, ומאהבה שיש לך אליו (כנראה גם לו אליך)

מצטרף לכל מילה שנאמרה פה.
חיים זה לא דבר פשוט, אבל צריכים לחיות אותם בכל האוצמה.
לפני 12 שנים
שולט בחוכמה​(שולט) - ושוב סליחה על שגיאות כתיב...
לפני 12 שנים
Master_Eran​(שולט) - אני יכול לומר שהבסיס והמפתח פה זה עוצמת האהבה, הפרגון והבטחון של כל צד עם השני.

מתוך הכרות אישית את הנפשות הפועלות, אני יודע שיש בכם מכל אלה והרבה.

מובן בהחלט שזה לא קל, מתוך אהבה גדולה זה אכן נוגע.
דוקא המקומות האלה וההתנסות שם של כל הצדדים יכולה מאוד לחזק ולקרב.

שולח לכם חיבוק חזק ואוהב.
לפני 12 שנים
זמרת ברים​(נשלטת) - קודם כל אני שולחת חיבוק.

אין לי תובנות, אז לא אוסיף לדברי המגיבים האחרים, רק אגיד שאני מעריכה אותך על הפתיחות והכנות שאת מראה כאן בבלוג, ובטוחה שאם כאן זה ככה אז זה ככה גם ביניכם, וטוב שכך, כי זה מאפשר דיאלוג שבעיני הוא חשוב בזוגיות בכלל ובטח שבמצבים מהסוג הזה.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י