חדר המראות שלי

wserfdd - מאוד פשוט להבין את זה .. לפחות מהמקום שלי , גם אצל נשלטות יש את שני הצדדים האלה , לא רק אצל שולטים .

דוב הקוטב​(שולט) - זה אותו דבר בדיוק כאשר נשלטות שהן דומיננטיות וחזקות בחי היום יום, יש אפילו מנהלות,
כאשר זה מגיע לקשר אישי הן הכי נשלטות.
הרבה אנשים מחפשים את מה שהם לא בחיי היום יום.

wserfdd - יפה ענית דב הקוטב :)

מיו​(לא בעסק) - אני לא מדברת רק על עניין השליטה.
אני מדברת על רמות גבוהות של אלימות אצל אדם שביום יום לא יכול לפגוע בזבוב.

sabina - סוג של פיצול אישיות מובנה:)

דוב הקוטב​(שולט) - הם מוצאים את מה שהם באמת שם. צריך לפרוק את זה.הם פורקים את זה ככה.
גורמים לסבל.אותו סבל שהם מטפלים בו בעבודה.

מיו​(לא בעסק) - הסוויץ הזה מסקרן אותי....

איך ביום יום כואב להם על חתול רעב ופצוע, על פליטים מסכנים, איך הם הכי רגישים בעולם כלפי ילדים רכים ופגיעים
אבל אין להם שום בעיה לפוצץ בחורה עד זוב דם (כמובן שבהסכמה) לראות אותה כואבת ומושפלת
זה מעמיד להם את הזין (סתם מדברת בלשון זכר, זה קיים גם אצל שולטות) ונראה לי (אני לא יודעת...לצערי, אני לא בתוך הראש שלהם) שגם אחרי שהם פורקים את כל האגרסיות שלהם, הם מרגישים עם זה מצויים גם אחרי שזה נגמר...

הפסיכולוגיה שמאחורי זה, מרתקת אותי....

דוב הקוטב​(שולט) - והפסיכולוגיה של האישה שאוהבת את זה?
בכלל זה עולם מרתק , אילו היינו יכולים להכנס לראש...

מיו​(לא בעסק) - אפשר להכנס חלקית לראש, ע״י תקשורת ועיבוד התחושות והצרכים למילים.

BODYGUARD​(שולט) - אין כאן שום דיסוננס, מיו.
מה שמבדיל בין אנשי בדסמ על כל צבעיו
לבין חולי רוח שנמצאים כאן מכל סיבה
ורק לא מהנכונה,
היא היכולת להפריד.
היכולת לקבוע גבולות.
היכולת לחיות SSC.
היכולת להבין.
במקום בו המוח סדיסטי אולם יודע שההשלמה שלו
מגיעה מהצד המזוכיסטי של בן/ת הזוג,
מתקיימת אידיליה של סדו-מזו כשהדברים נעשים מתוך הסכמה
ולא מתוך כורח או אינוס חלילה.

זה ההבדל המהותי שסותר את הנחת הדיסוננס,
ההסכמה.

מיו​(לא בעסק) - נכון.
ובכל זאת...

BODYGUARD​(שולט) - אתן לך דוגמה מהחיים.

חיילים שמוכשרים ומאומנים להיות מכונות הרג
בלי שום סנטימנט
אל מול רוחצים שכירים, שחלקם הלא מבוטל אגב,
מגיע מאותם חיילים.
כשהם חיילים ולוחצים על ההדק בסיכולים ממוקדים-
הם גיבורים ומקבלי מדליות.
כשהם עושים את אותה פעולה בדיוק אולם מקבלים עליה שכר-
הם רוצחים שחבים לפחות במאסר.
אותם אנשים, אותם פעולות, תוצאות שונות.
ומדוע?
נקודת הבסיס שונה.
כאלה שמתיימרים להיות בדסמיים ופועל הינם חולי נפש באיצטלת
שולטים מסתובבים כאן. ההבדל בינם לבין מי מגשים את הסדיזם
שלו טמון בהסכמה.
מאחר והאמיתיים אינם חולי נפש להגדרתי,
אין שום מניעה שיהיה להם מקום ענק להכלה ורגש.

יהלום נא - אני לא מוצאת פה דיסוננס.
הרי, כפי שאמר קרח שחור, ההסכמה מבטלת אותו.
הוא עושה בה אמנם מעשים אלימים, אבל במידה רבה ממלא את רצונה. כי זה מיטיב איתה, גם אם קשה וכואב.

מיו​(לא בעסק) - זה במקרה ששני הצדדים רוצים ואוהבים בדיוק בדיוק את אותו הדבר.
כמה זה באמת קורה?
שזוג בדס"מי מתואם ומתאים ברצונות ובצרכים שלו עד כדי כך?
גם בבדס"מ כמו בוניל, מתפשרים לפעמים על כל מי דברים אצל הפרטנר.
נכון שיש נשלטות שמאוד אוהבות וצריכות כאב ואז זה מילוי רצונן ולהטיב עימן.
אבל יש גם לא מעט נשלטות שמגיעות לקשר בדס"מי מתוך הרצון להתמסר, להעניק ולרצות (to pleas.... תמיד צריך לנקד את המילה המזורגגת הזו כדי שיבינו את הכוונה המקורית ולא ההפוכה) כאב הוא חלק מעסקת החבילה ואולי אף מחיר מבחינתן.

אז עדיין זה בהסכמה.
הוא עדיין לא אדם איום ונורא.
אבל החלק של "היא צריכה את זה" יורד מהמשוואה.
ומה שנשאר במשוואה זה שולט עם ייצר אגרסיבי,אלים ומשפיל (לא שופטת, זה לצורך הדיון, זוכרים?) מכה (ואני לא מדברת על סטירות, הצלפות או ספנקינג אלא על תיאורים שקוראת כאן בבלוגים כמו "הטחת הראש ברצפה" "אגרוף לבטן או לפנים") בקור רוח נשלטת שכל רצונה הוא להתמסר לו ולרצות אותו.

ואני מסתכלת על צד אחר של אותו שולט שמצביע מרצ, ליבו נכמר כשהוא שומע על ילדים פליטים שמגורשים לארץ מוצאם והוא לא אוכל דברים שפעם הייתה להם אמא (סתם גיבוב של דוגמאות... לא מדברת על מישהו ספציפי)

אבל אתם לא מבינים על איזה דיסוננס אני מדברת...
אז כנראה זו רק אני.

Whip​(שולט) - "המונח סאדיזם מתאר הפקת הנאה מגרימת סבל לזולת. מבחינה רפואית מוגדר הסאדיזם כפאראפיליה (התנהגות מינית שאינה בנורמה) שהגדרתה: ריגוש מיני שנגרם כתוצאה מגרימת כאב לזולת או מעצם מחשבה על גרימת כאב למישהו אחר."

האלימות מובנית בתוך הסדיזם, אבל זה עניין של רמות.
רמת כאב שמהנה את הסובל\ת היא סוג של הנאה הדדית שכל השולטים יסכימו לבצע,
אבל כשמגבירים את עוצמת הכאב רוב השולטים נושרים כי בעיניהם זאת כבר אלימות מוגזמת שלא מהנה אותם, שנראית להם מוגזמת.
חלק יגיעו להקיז דם. מעטים וחריגים ישברו איברים או יגיעו להתנהגות שאת מתארת - "הטחת הראש ברצפה" "אגרוף לבטן או לפנים",
ומעטים עוד יותר מתוכם הם כאלה שבחיי היום יום מגלים יחס חם ורחמן כלפי אחרים.
השינוי גדול מדי, ומרגיש לי שהוא אפשרי רק אצל אנשים עם בעיות נפשיות, שיש בתוכם חיתוך חד, שני חצאים באישיות שאחד רחמן והשני מתעלל.

"יש להבחין בין התנהגות (פרקטיקה) מינית סדיסטית לבין קווי אישיות סאדיסטיים הקיימים בהפרעות אישיות שונות, שיכולות להופיע בגיל צעיר, בעיקר בצורה של התאכזרות לבעלי חיים."

לדוגמא המרקיז דה סאד כתב על (וביצע בפועל) סדיזם עד כדי מוות בעינויים. אני מניח (ומקווה) שרובנו לא רוצים להגיע לשם.

"במאמר שנוי במחלוקת מנסה הפסיכולוג ויקטור נל לאתר את שורשי האכזריות האנושית במורשת האבולוציונית שלנו וליתר דיוק בחוויית הציד...ציד אצל יונקים הוא סדרה מאורגנת של פעולות הכוללות מעקב, רדיפה, הכנעת הטרף ואכילתו והוא מבוקר במנגנון עצבי ייעודי ונבדל מזה האחראי לסוגים אחרים של תוקפנות לשם הגנה או תחרות.
נראה שמוחם של טורפים עוצב כך שפעולות הקשורות בהרג הזה יהיו מתגמלות. מתוך תצפיות באריות, צבועים, זאבים ושימפנזים בטבע נראה כי למרות שהפעולות המקדימות (התקבצות להקת הציידים וחיפוש הטרף) נעשות עוד לפני שאותר הקורבן הרי שגירויים הקשורים בפחד, בסבל ובמיתתו של הנטרף מחזקים את ההתלהבות שמראים הטורפים מהציד."

"מסקנתו של נל היא שהיכולת להנות מאכזריות טבועה במנגנונים העצביים היסודיים והקדומים המשותפים לנו ולקרובינו הטורפים ושכל מה שנדרש להפעלתם הוא פשוט ההזדמנות. כתב העת שפרסם את מאמרו של נל הביא גם שפע תגובות חוקרים שתקפו בחריפות את הרעיון. האכזריות לדעתם אינה תכונה אנושית כללית אלא "חוסר אנושיות" או פגם ביכולת לחוש אמפתיה....התעללות כשלעצמה לא תגרום הנאה לרובם המכריע של בני האדם, טוענים חוקרים אחרים, והיא נעשית לא כבילוי אלא בהקשר תרבותי חברתי בו היא מבססת מעמדו של המתעלל בהיררכיה"

פרידריך ניטשה, הפילוסוף שהוציא מהארון את האכזריות האנושית, מסכם את החידה בדרכו הפיוטית: "הלא כאילן האדם. ככל אשר ירבה לשאוף אל על ואל אור - יגבירו שורשיו כמיהתם ארצה, מטה, לחושך, לתהום, לרשע".

מיו​(לא בעסק) - "חלק יגיעו להקיז דם. מעטים וחריגים ישברו איברים או יגיעו להתנהגות שאת מתארת - "הטחת הראש ברצפה" "אגרוף לבטן או לפנים","

ואולי אני מתבלבלת?
אולי זה שזה כתוב בפנטזיות בבלוגים זה עדיין רק בפנטזיות ולא קורה במציאות? לא עד כדי כך?
אני יכולה להבין שאולי זו פנטזיה של מישהו להטיח ראש ברצפה....
אבל לא כ"כ מצליחה להבין איך אותו אחד,לא מפחד למצוא את עצמו אחרי אחת הפעמים עם גופה חסרת חיים לאחר שהראש פגע בעוצמה ברצפה....

Whip​(שולט) - לא חסרות פה פנטזיות שלא הולכים לממש במציאות והנפוצה שבהן - פנטזיית אונס של נשלט\ת. אני בטוח שאף נשלט\ת לא רוצה לעבור אונס אמיתי.
כנ"ל - אני מקווה - אלימות מסכנת חיים, כמו הטחת הראש ברצפה. אני מקווה שאף אחד לא באמת עושה את זה, ואם יש שולט\ת שבאמת מבצע מעשים שכאלה - או נשלט\ת שרוצה לחוות זאת - אז שומר נפשו ירחק מסשן איתם.
ואם אתרע מזלם של שני אקסטרימיים שכאלה והם ייפגשו....יש סיכוי שהם יממשו את שיא הפנטזייה, ואנחנו נקרא עליהם במדור הפלילים, לא עלינו.
בכל מקרה לא נראה לי שאכזריות שזאת לא יכולה לגור בכפיפה אחת עם רחמנות, אלא אם יש שסע רציני בנשמה.

מיו​(לא בעסק) - דווקא על פנטזיות אונס אני יודעת שהן קיימות ומתקיימות.

BODYGUARD​(שולט) - אמרת מצויין, יהלום.

הוא​(שולט) - זה לא קשור להסכמה ולא קשור בכלל אחד לשני.
זה כמו להשוות בין לחם שחור לאוטובוס אגד.
אנחנו שונים בהתנהגות בסיטואציות בחיים. לא ננהג בעבודה כמו בעולם המיני שלנו
או כמו מול משפחה. וספציפית לבדסמ זה סוג של "ריקוד" בשניים לפחות עבורי כך שזה ממש לא מתנגש עם אמפטיה (לחיות, סודנים, זמרים מזרחיים וכו).

מיו​(לא בעסק) - ואמפטיה לנשלטת שחוטפת?

הוא​(שולט) - מיו עוד יחשבו שהיא גם מסכנה:)
זה לא שונה מוניל רגש אחריות לבתזוג- אמפטיה, דאגה לשלומה, להחלמה אם זה משהו אינטנסיבי, לפני, תוך כדי, אחרי וגם היא לא פסיבית בענין. ונילי כזה.

מיו​(לא בעסק) - רק מנסה להבין.... להציץ לכם לראש

דוב הקוטב​(שולט) - אולי תפתחי דיון על זה בפורום?

מיו​(לא בעסק) - לא.
אני מעדיפה דיונים כאלה ממש ככה.
תשובות מעוררות מחשבה של אנשים אנטליגנטים ובלי כל מיני בדיחות ושיפוטיות שלצערי יש בכיכר העיר (או כיכר האתר=פורום)

שולץ s - "לא מצליחה להבין איך שני הצדדים האלה מתקיימים אצל אותו אדם, זה לצד זה".
בלי קשר לבדס"מ או עם, האלימות טבועה אצל כל אחד מאיתנו (כולל מצביעי מר"צ וחד"ש).
עשו עשרות מחקרים שבהם אנשים רגילים הפכו לאלימים כמעט ללא מאמץ מצידם ובהינתן תנאים מסויימים. (למשל ניסוי "הנחשול"). אלימות והפעלת כוח היא גנטית.

לא רואה קשר בין אלימות ובין עדינות של אותו אדם. אלו תכונות מתכונות שונות, אשר יש באותו אדם. גרות בכפיפה וביחסי שלום, לרוב.
ניתן לראות אנשים אלימים שהופכים לכאלה בנסיבות מסוימות. ובשאר הזמן נמצאים בחוג מקרמה ואפילו בוכים בסרטים. בבני אדם יש רוח, אמפטיה, הבנה, עדינות וגם סאדיזם, נקמה, אלימות, קנאה וכולי.
אני אוהב דווקא את הסדיסטים העדינים שבחיי היום-יום שלהם הם עובדים סוציאליים מאכילי חתולים ומעבירי קשישים במדרכה, ובלילה או בהפסקת הצהריים, הופכים לחיות מפוצצות אנדרנלין. המעבר הזה תמיד מקסים אותי, אבל הוא לא מפתיע כל כך.

מיו​(לא בעסק) - אין לי כל כך מה להגיב חוץ מזה שכנראה אתה צודק...
כל התגובות מעוררות מחשבה...
הסוויץ הזה במוח מרתק ומסקרן אותי
היה מעניין אם דום כזה היה נותן לנו חלון הצצה למוחו והלך רוחו
אבל כנראה שזיוני מוח זה משהו שמתאים יותר לנשלטות....?!

Brida​(נשלטת){DDDOM} - זה פוסט שאני צריכה לקרוא שוב. מרוכזת.