חדר המראות שלי

דברים שקראתי כאן השבוע (לאו דווקא פורסמו השבוע) ואהבתי:

• http://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=404535&blog_id=49712יהלום-נא היקרה שיוצאת למסע חדש ומרגש, דומה מאוד למסעשאני עוברת ולכן מזדהה איתה מאוד, מתרגשת עבורה ועוקבת בקרוב. בהצלחה ובהנאה, מותק}{
• http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=50546 כל הפוסטים האחרונים של ג'וני-מאר - מרגש לקרוא איך נרקם לו קשר טוב בין שולט ונשלטת ואיך שולט בטוח בעצמו ולא חושש להפגין גם רגש כי הוא יודע שזה לא מערער את הדומיננטיות שלו. להפך. מאחלת הצלחה גם לזוג החדש :)
• http://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=403885&blog_id=67532קרח שחור מסביר מהיא שליטה באצבע אחת. לפעמים דברים יכולים להיות כ"כ פשוטים.. בשקט, בלי אביזרים יקרים, בלי פוזה, ואפילו בלי יותר מידי הפעלת כח.
• http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=56495קופיאלה המקסימה, שיום אחד פשוט מחקה את הבלוג המהמם שלה והותירה אתנו מיותמים מחומר קריאה כנה ומשובח. היה נדמה שזהו אבל לשמחתי דווקא קורים לה כל מיני דברים טובים והיא חוזרת לשתף. 13 ק"ג פחות ושבוע ללא סיגריות... לא עניין של מה בכך! we love u copy!
• http://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=404311&blog_id=57690 השמש בהתגלמותה כותבת על המאבק בין הלב להגיון....לא חושבת שיש מישהו שיוכל לא להבין ולהזדהות. מי מאיתנו שוהי הכלוב לא חווה את בעירה הפנימית הזו שלא עוזבת גם כשלפעמים נמאס וכבר אין תקווה.
• http://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=403898&blog_id=74790 אהבתי מאוד את ההגדרה של דוב הקוטב לקנאה. רגש שרובנו אם לא כולנו ניחנים בו. אני חושבת שכמו שאומרים על פחד או כאב שהם בעצם לא רק שליליים כי הם שם גם כדי  לשמור עלינו כך גם קנאה. אני לא צריכה לקנא לאיש שלי אבל כשאני מקנאה, אני יודעת שאני עוד מרגישה וזה משמח אותי. סוג של מנגנון... וכמו שהדוב כתב- הכל עניין של מינון.
• http://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=403303&blog_id=46436 הפוסט "חברות שכזו" של ה דום שלך על פגישה ראשונה מרגשת.. אהבתי (גם את הפוסט וגם את התמונה) למרות שהשאיר את הכל פתוח ולא היה פוסט המשך 😒  (זה ייצר המציצנות שלי מדבר עכשיו...)
• http://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=404182&blog_id=77017 לכלבה לבנה יש פוסטים קצרים, של כמה משפטים אבל הם בד"כ אומרים הרבה ובד"כ אני גם מזדהה עם מה שהם אומרים.
• http://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=403489&blog_id=56127 הרגע המכונן של a little different אני עדיין לא בטוחה מה היה הרגע המכונן שלי אבל אני אני חושבת שלכולנו היה רגע זה, שהבנו שזה מה שאנחנו אוהבים, עוד לפני שידענו איך לקרוא לזה.
• http://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=403026&blog_id=76166 אני מסכימה עם התגובה של hafu ("וואי וואי וואי") לפוסט הזה של restorator.  לי אישית יש קצת עכבות בעניין השימוש במילה "אבא" אבל כנראה שזה מהמקום הפרטי שלי, כי משום מה באנגלית זה נשמע לי דווקא בסדר ("Who is your daddy") ואני גם מאוד מתחברת לדמות הילדה הקטנה שצריכה את ההגנה של הגבר הגדול... פוסט מחרמן בטירוף ועם העכבות שלי כבר אתמודד בהזדמנות...
• http://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=31622 הבלוג של Aion אני אוהבת בפוסטים של איון את השילוב המדוייק בין המילים החמות למילים המשפילות והקרות.. (למשל: "כן מאמי שלי.מייד ידעתי. ממש מהרגע שהתחלנו לשוחח ידעתי שאני עוד אדפוק אותך ככה. (:על הגב. דומעת. מתחננת. זקוקה. נכנעת.ומפסידה. לי.כן נו. תראי. הנה…אני ממש עכשיו דופק אותך ככה. וככה.אני גם ידעתי מייד כמה יפה יהיה לך המבט המטומטמם הזה.וכמה יפה את תהיי כשאת תשפריצי מולי אמיתות מהפתחים הנדפקים שלך.")
• http://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=404629&blog_id=75909 בפוסט הזה של The Mentalist עצוב (אך לא מפתיע) לקרוא איך גם בתוך ה"קהילה" (so called...) יש בורות ושיפוטיות. לא פעם כתבתי כאן על הפער בין איך שיותר קל (כאן) להכיל ולהבין אישה שאוהבת כאב מאשר אישה שאוהבת השפלה. איך שאין בעיה לאנשים (כאן) לנאוף ולבגוד על ימין ועל שמאל אבל דווקא כשזוג מחליט לעשות זאת בצורה פתוחה, לא בהחבא אז לאנשים קשה לקבל את זה והם מרימים גבה ומצקצקים בלשון... חבל, אבל זו הבעיה של המצקצקים והלא מבינים בלבד.

נראה לי שזהו... סליחה אם שכחתי מישהו

ואם יש בלוגים מוצלחים שאני לא מכירה, אשמח גם לקבל הפניות.

שבת שלום :)