יש לי כמה כובעים.
בכל פעם שאני חובשת את אחד הכובעים, אני רואה את הדברים בצורה קצת אחרת.
לפעמים החפיפה בין הכובעים יכולה מאוד לבלבל...
יש את הכובע של זו שרוצה להשלט על ידי אחר.
יש את הכובע של זו שנשואה לזה שאחרות רוצות שישלוט בהן.
יש את הכובע של החברה/מכרה של אותן בנות שרוצות שהוא ישלוט בהן.
בתור זו שרוצה להשלט,
אני מנסה לפתח ולמצוא את הרגש והאנטימיות ביחסים עם השולט.
את המקום האינטימי שיגרום לי לרצות להתמסר ולהשלט... ללא המקום הזה, זה יהיה טכני ולא יעבוד מבחינתי.
מן הסתם אם אני מפתחת רגש ומתמסרת, אני רוצה שגם הצד השני ירגיש אליי משהו ושארגיש רצויה. מאוד.
מצד שני, רבות כתבתי כאן בבלוג על ההפרדה וההבדלה בין רגש לבן-זוג לרגש לשולט.
זה לא אותו רגש ולא אותה אנטימיות.
יש לי בן זוג ובד"כ מתעניינת בכוונה בשולטים שגם להם יש בת זוג.
בלי להכיר את בת הזוג של השולט, שמור לה אצלי מקום של כבוד. ברור לי מה המקום של כל אחת מאיתנו ושאני היא הנוספת. שאני לא מחליפה אותה בשום צורה.
אני לא מרגישה בתחרות איתה ולא מצפה שיאהב אותי יותר או באותה דרך שאוהב אותה. היא הבת זוג שממלאה לו צרכים מסויימים ושיש להם חיים מלאים ומשותפים ביחד ואני הנשלטת שממלאה לו צורך מסויים אחר וככזו אני מצפה שיהיה לו רגש והערכה כלפיי ועל ההתמסרות שלי.
בתור זו שנשואה לזה שאחרות רוצות,
ויוצא לי לראות ההתנהלות שלהן מולו...
מצד אחד, כנשלטת, אני מאוד מזדהה איתן ומבינה את הרצון שלהן לאינטימיות איתו. כאמור, אני יודעת מאיפה זה מגיע.
מצד שני, אני רואה את התגובות שלו אליהן, לחתירה שלהן לאינטימיות, רגש ותשומת לב.... הוא מעוניין בזה הרבה פחות ממה שהן מעוניינות. הוא מקדיש לזה מחשבה, הרבה פחות ממה שהן מקדישות. הן טורחות וכותבות לו על המחשבות, התחושות והרצונות שלהן ולרוב לא מקבלות ממנו תגובה מושקעת באותה מידה.
בתור זו שנשואה לו ויודעת מה עובר עליו ומעסיק אותו במהלך היום- אני מבינה אותו, שהבהיר בתחילת הקשר שככה זה יהיה וזה מה שיכול ורוצה לתת ואת אי הנעימות שלו כלפיהן, שלמרות שידעו והסכימו, נסחפות מעבר למה שהוסכם.
כי על רגש, אי אפשר לעשות הסכמים.
בתור זו עם הכובע הקודם –
אני מבינה אותן ומצטערת בשבילהן.... ומשליחה מזה גם על היחסים שלי עם שולטים אחרים.
מפרשת בדרך מסויימת את היחס שמקבלת או לא מקבלת...
נזהרת ביחס וברגש שאני נותנת.
זה גורם לי להיות מבולבלת וכל הזמן עם רגל על הברקס.
לפעמים זה עוזר ללמוד מ"טעויות של אחרים" ולפעמים עלול גם לקלקל...
כי אני שונה מהן וגם השולטים הפוטנציאלים שונים ממנו וכל קשר ודינמיקה בין שני אנשים הוא שונה.
בתור זו שלפעמים מכירה אישית את הנשלטות שמעוניינות שבעלי ישלוט בהן-
כעקרון אין לי בעיה להכיר אותן.
להפך, כשזו מישהי חמודה שאני מחבבת אז אני שמחה גם בשבילה וגם בשבילו.
ואין לי בעיה לפגוש אותן אח"כ בכל מיני אירועים או מפגשים.
אני לא מרגישה מוזר עם זה.
הבעיה היא שאין מרגישות מוזר איתי ולא יודעות איך לאכול את זה שאני ממש בסדר עם זה...
למרות שהן לא מאיימות עלי, הן חשות שכן ומשדרות לי אי נעימות כאילו אני כן אמורה להיות מאויימת
וכמו שהן מרגישות שהם מהלכות לידי על ביצים, כך אני מרגישה איתן.
מצד אחד מנומסת ולא רוצה להיות ישירה מידי ולפגוע בהן (אנחנו בכל זאת מכירות ונמשיך להפגש פה ושם בכל מיני אירועים של חברים משותפים) ומצד שני, לפעמים אין ברירה אלא להחזיר אותן קצת למציאות מהסרט שבו הן נמצאות...
אז אני כבר לא יודעת מה עדיף....
מישהי שאני לא מכירה ויכולה רק לדמיין מי היא? מה היא? איך היא?
או מישהי שאני מכירה ומחבבת אבל כנראה שאח"כ כבר לא תוכל להסתכל לי בעיניים (למרות שמבחינתי הכל אותו הדבר)
בקיצור... 50 גוונים של ורוד... רובם מאוד מאוד בהירים
