סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חדר המראות שלי

אני.
הכי שקופה והכי אמיתית שאני יודעת.
לטוב ולרע.
איך שאני רואה את עצמי במראה.
לפני 10 שנים. 8 בינואר 2014 בשעה 12:48

מרצה ידוע התחיל את הרצאתו בהחזיקו ביד שטר של 20 דולר.
בחדר, בו היו 200 מאזינים הוא שאל "מי מעונין בשטר זה של 20 דולר?"
ידיים החלו להתרומם.
"אני עומד לתת שטר זה לאחד מכם, אולם תחילה הרשו לי לעשות זאת..." ומיד הוא החל לקמט את השטר. 
אחר כך הוא שאל: "מי עדיין רוצה את השטר?"
עדיין היו ידיים למעלה באוויר. "טוב" הוא ענה, "מה אם אני אעשה זאת?" הוא זרק את השטר על הרצפה והחל למעוך אותו באמצעות נעלו. 
הוא הרים אותו מהרצפה, כעת כולו מקומט, מעוך ומלוכלך ושאל שוב,"עכשיו, מי עדיין רוצה זאת?"
עדיין הידיים התרוממו לאויר.
"חבריי, כולכם למדתם שיעור בעל ערך רב מאוד. לא חשוב מה עשיתי לכסף, אתם עדיין רציתם אותו מכיוון שערכו לא ירד. הוא עדיין היה שווה 20 דולר. פעמים רבות בחיינו אנחנו מועדים, מתכופפים, ושוקעים בעפר בעקבות החלטות שקיבלנו, או בגלל נסיבות שנקרו בדרכנו. אנו מרגישים חסרי ערך.
אבל אין חשיבות למה שקרה או למה שיקרה, אתם לעולם לא תפסידו מערככם. אתם מיוחדים - לעולם אל תישכחו זאת! לעולם אל תתנו לאכזבות של אתמול להאפיל על החלומות של מחר."

Platinum​(שולט) - שינוי נקודת מבט, משנה פרופורציות.. משנה חיים!
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י