סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חדר המראות שלי

אני.
הכי שקופה והכי אמיתית שאני יודעת.
לטוב ולרע.
איך שאני רואה את עצמי במראה.
לפני 7 שנים. 3 במאי 2017 בשעה 23:22

העיניים שלי כבר שורפות.

כשאני מספרת למי שמתעניין בשלומי, שאני בקושי ישנה, אני ״מוחמאת״ שרואים לפי העיגולים השחורים....

 

איך לומדים לנתק, לפחות למשך הלילה, את הכבל של המחשבות?

 

הן טורדות אותי

גם כשהן חיוביות.

רגע לפני שינה, עולה לי רעיון חדש לעסק וזהו...

לא יכולה להפסיק לחשוב עליו ולגלגל אותו ולא יכולה לישון.

 

אוף.

Satori - אי אפשר לנתק את המחשבות. ממשיכים לכאוב. ואז כשחושבים שזה נגמר? כואבים עוד קצת.
בחלוף הזמן הכאב נהפך לעמום יותר ויותר עד שהוא לא יותר מזבוב טורדני.
לפני 7 שנים
מיו​(לא בעסק) - זה במידה והמחשבות הן תוצאה של כאב
אולי
לפני 7 שנים
Satori - כאב. אהבה. געגוע. Same same בעולמנו
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י