הסלון

היא נחה עכשיו, עליי, גופה הקליל והקטן שרוע עליי
מתנשפת בכבדות, מיוזעת, ידיה משחקות בגופי, מציירות נגיעות
איפה היית? התגעגעתי, הייתי זקוק לך
אתה יודע שאני מרחפת, אני לא רק שלך, ידעת זאת מאז ומתמיד, כ"כ הרבה תלויים בי, זקוקים לי, גם אם ארצה, לא אוכל להישאר, זה חזק ממני, זה הייעוד שלי
אז למה בכל זאת את חוזרת?
כי אתה עושה בי, חוקר בי, מפשיט אותי באמת, נוגע בכל איבריי, עומד על כל חולשותיי, שואף את כל בשמיי, מפתיע בי מחדש, איתך אני מרגישה מיוחדת באמת.
אז למה את הולכת? למה שלא תצמדי אליי לעד, נשיג את כל שנרצה ביחד, למה?
אתה לא תעמוד בזה, אתה חייב מנוחה, אני לא ניתנת להכלה.
וחוץ מזה, למה אתה כ"כ זקוק לי?
כי איתך, זו כל האמת, ללא איפור, בכל פעם את מגלה בי עוד מחוז בתולי.
ועכשיו היא כבר ליד הדלת, בשמלה קלילה, נשענת על הסף
אם את הולכת- אל תחזרי!
הצחקת אותי, אתה לא יכול בלעדיי!
היא צודקת הכלבה,
אני אוהב שהיא נחה עליי, אלה הרגעים הכי פורים שלי
אני אוהב שהיא נחה עליי-

המוזה:)

נכתב ע"י דון דרישות גבוהות