בכאן ועכשיו

כאן ועכשיו ...
כאן ועכשיו ...
כאן ועכשיו ...
כאן ועכשיו ...

שנים שאני לא חיה בכאן ועכשיו כמו שהייתי רוצה.
שנים שאני חיה בפחדים , כאבים , טראומות וזכרונות העבר.
שנים שאני חיה בלחץ וחרדה מהעתיד .
אף פעם לא בכאן ועכשיו.
לא ברגע הזה. לא בנשימה הרגעית הזו.
ואני חייבת לשתף אותכם שהרגע הזה הוא המתנה הכי גדולה שיש לנו.
ההבנה שהרגע הזה קורה בדיוק כמו שאמור לקרות ,
ההבנה שהרגע הזה מכיל את כל אשר רצינו ,
הקבלה של הרגע הזה בדיוק כפי שהוא , עם כל מה שיש בו ,
הכניעה... אאאחחח... הכניעה שמגיעה יחד עם ההבנות הללו.
רגע של אורגזמה עם היקום.. :)))

כאן ועכשיו ...
כאן ועכשיו ...
כאן ועכשיו ...
כאן ועכשיו ...

שנים שאני לא חיה בכאן ועכשיו.
לא יודעת לראות ולהנות מהפרחים שבדרך , ממוקדת מטרה:
למנוע את כאבי העבר , ולרצות אחרים רק כדי שיאהבו בעתיד.
שנים שאני לא חיה בכאן ועכשיו.
לא נושמת את הרגע , השנייה , ונותנת למלא אותי באור.
עבר , עתיד , עבר , עתיד.

היום אני יכולה לשתף בזה שזכיתי לחוות רגעים קטנים של כאן ועכשיו.
רגעים קטנים בהם שום דבר כבר לא רלוונטי מספיק כדי שאתרגש ממנו,
רגעים קטנים בהם אין כלום שם בתוך הראש, לא שיפוט , לא ריצוי , כלום. ריק.
והרגעים הקטנים הללו שווים כל כך. שווים את הדרך שלפעמים כל כך מייגעת.

כניעה.
כניעה לך.
כניעה לעצמי. למי שאני.
כניעה למציאות.
אורגזמה !!!

ולך , הרואה ואינו נראה.
הנה תשובה : כן , אני עושה את זה גם בשביל האהבה שמגיעה בסוף.
אתה יודע מה ? אני גם ממש בסדר עם זה..
אני עושה את זה כי יש לי דפקט שכזה. כי רק שם ...
אחרי כל הריצוי , אחרי שכאבתי פיזית , אחרי שהושפלתי , אחרי שצעקתי ובכיתי
אבל גם חייכיתי , אהבתי והתענגתי...
אחרי כל זה ... בסוף הדבר הזה שלפעמים מרגיש כמו מחול מטורף,
אחרי זה מרגישה כל כך ראויה לאהבה.
מרגישה ראוייה עם עצמי.
כל אהבה שחוויתי עד כה הייתה עם אינטרס מודחק.
ודווקא שם אני חווה את האהבה שמרגישה לי בכל תא בגוף.
עוטפת , מחממת ומענגת כל סנטימטר בעור.
שם אני אוהבת את עצמי. שם אני חווה רגע של כאן ועכשיו
וכל כולו אהבה !!! אני ראויה !!!! 😄
ולך , תודה. על שאתה.
ובכאן ועכשיו אוהבת וכייף לי :-)))