|
|
|
אז מה אם רק עשרה לשמונה והספקתי:
* להפעיל מכונת כביסה בלי שהכנסתי לתוכה ... וול... כביסה.
* להכין קפה בלי להרתיח את המים.
* להכין קפה שוב בלי לשים קפה.
* להדליק את האור במקום את הדוד.
* להכנס לאתר של הבנק ולא להבין למה אני לא מוצאת את התור לרופא נשים שאני מנסה לבטל.
* לכתוב את הפוסט הזה תוך כדי שאני מחפשת את הטלפון בכל הבית כדי לדעת מה השעה. תנחשו מאיפה כתבתי את הפוסט.
וגם לי.
הוא גם משקר לי וגם עכשיו בא לי קינדר בואנו. והיפופוטם. וקלפים.
שייחנק.
זה היה טמטום.
וגם - חלמתי שגונבים לי את המדרגות לבניין ואין לי איך לצאת מהבית. גם הסיוטים שלי מטומטמים.
כיוונתי עכשיו שעון לעשר בבוקר.
* או טמטום, הגיוני יותר שזה טמטום.
הטוב - התרנגול קורא כבר מעל ל-40 דקות והטווס לא הצטרף.
הרע - אני מבחינה בזה כי אני ערה כבר יותר מ-40 דקות.
הרע(ה) יותר - אני, ששמחה שהטווס אולי מת ועצובה שהתרנגול לא.
פרק עם הצעצוע
הפילהרמונית ומתי כספי חגגו 60, בכיתי מלא בגללו
ולהשאר ערה:
* חם לי.
* שוק שמאל שלי יבשה, אני צריכה להתחיל למרוח קרם גוף.
* החתולה נושמת.
* מגרדת לי אוזן שמאל.
* אני אכין כנפיים במירין.
* למה ציפור מצייצת עכשיו? מוקדם. מסכנות הציפורים גם המנגנונים שלהן נדפקו.
* יש פה יתושה.
* קר לי באוזן ימין ובאף.
* נו באמת, מה משאית זבל עכשיו?
* הממ ... אין לי חומץ אורז לכנפיים.
* מגרדת לי שוק שמאל. הייתי צריכה לקום ולמרוח קרם גוף.
* צפוף לי בשיניים.
* כנפיים במיסו אולי?
* הפשרתי בכלל כנפיים?
* מה נסגר? עכשיו מגרדת לי כף רגל שמאל? אולי אוריד את הרגל וזהו?
* חבל באמת שאני לא יכולה לחבר ולנתק איברים. הייתי שמחה לזין מודולרי.
* או. הנה התרנגול. בטח יבוא הטווס עוד מעט.
* כן, הפשרתי כנפיים.
תוספת לאחר כתיבת הפוסט:
* אני צריכה לבדוק את הפוסט, נראה לי שהרווחים בין הכוכביות למלל השתבשו לי.
