ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 5 שעות. ראשון, 15 בספטמבר 2019, בשעה 17:21

 

 

אז? מה אתם חושבים?

לפני יומיים. שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 11:44

אני צריכה להגיש עבודה שטורדת את מנוחתי. בקורס לא הבנתי את המנחה, החומר אמורפי לי ולא הגשתי (אף לא פעם אחת) בחיי עבודה אקדמאית. 
אז אני אוספת את עצמי, לוקחת ריטלין ויוצאת לעבוד מהקפה הקבוע בשכונה. הריטלין עושה את שלו, מנטרל רעשי רקע ומפקס. 

 

עכשיו אני ממש מרוכזת במחשבה על לשון מתגעגעת שמלקקת אותי מכף רגל עד ירך.

לפני 3 ימים. חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 11:03

אני לא מגדירה אחת כזאת, לא חושבת שאי פעם הצעתי למי ששלי (ואני לא מדברת על משהו מזדמן/חד פעמי) מילת בטחון. אני לא חושבת שזה מיותר באופן גורף, אני לא חושבת שיש משהו רע במילת בטחון אני פשוט מעדיפה לנהל את הקשרים שלי ללא אחת כזאת. אני מניחה שאם מי ששלי יבקש אחת, ננהל שיחה ארוכה בה ארצה לדעת למה ובשביל מה ואז נחליט, ביחד. בפועל, עד עכשיו, בכל הקשרים שלי, לא ביקשו ממני אחת כזאת (משוגעים, בחיי, אני הרי אהפוך מישהו לפחם מתישהו (: ).
בשיחה שניהלתי היום עם הצעצוע הופתעתי לגלות שהוא חווה אותי, לפעמים, אגרסיבית יותר ממה שאני חושבת, זה הוביל לשיחה על "לשחרר", אבל מהצד שלי, לא שלו. ביקשתי ממנו שיסביר לי למה זה טוב לו ככל שאני יותר משוחררת. הרי, אם אהיה כנה, הוא היה מעדיף להיות שלי בלי כל הכוויות/סאונד/מניעה. 
מה שהלך לי בראש בעקבות זה עדיין לא קוהרנטי מספיק בשביל שאצליח לכתוב את זה, אבל הבנתי משהו.
מתישהו, לבדיקה, אני אתן מילת בטחון. לא כדי לשמור על מי שמתחתי, אלא כדי לאפשר לו לתת לי חופש. 
אני אנשום עמוק לפני, אלטף את הראש ואתחיל על מנת להפסיק רק כשמי שמולי באמת לא יוכל יותר. אני לא אפסיק כי אני חוששת, מגנה, שומרת.
ואחרי? אני לא יודעת מה יהיה אחרי. אני לא יודעת אם יהיה דרופ או ספייס, או שניהם (אצל שנינו).
אני כן יודעת שמה שלא אשבור שם, מה שלא יפצע, אני אהיה שם לאחות, או לפחות אנסה.

לפני 3 ימים. רביעי, 11 בספטמבר 2019, בשעה 23:52

בסופו של דבר זה מזדקק לתוצאה אחת. לעובדה ששיניתי משהו, מהותי. 

אני מרטיבה מלהכאיב, מגורה מלתסכל, מעוררת מלראות סבל. אבל בסופו של דבר אני מרגישה הכי טוב, הכי נכון, הכי מגורה, כשאני יודעת שמשהו בך השתנה, כשנכנסתי לחיים שלך. 

הכי מתיימר שלי, הכי מתנשא. אבל כשאתה אומר לי ששיניתי אותך, עומד לי. 

עכשיו תורך. תספק. 

לפני 6 ימים. שני, 9 בספטמבר 2019, בשעה 18:26

כשהוא מנסה לפתות אותי עם התמונה הזאת

 

אני, כי אני חכמה, הבנתי מהר שהוא רוצה שאחשמל לו את הזין והאשכים.
הסכמתי, כמובן, כי אני שולטת טובת לב.

לפני שבוע. ראשון, 8 בספטמבר 2019, בשעה 17:24

יצא ששבוע שעבר, בשלוש שיחות שונות נשאלתי את אותן שתי השאלות, בגרסאות שונות. בראשונה שאלו אותי למה אנשים נפתחים בפני או למה הם אוהבים אותי ובשנייה שאלו אותי מה אני מקבלת מזה.
חלק מהתשובה שנתתי לשאלה הראשונה נוסחה די דומה בשלושת המקרים וזה שאני לא שיפוטית, שאני מכבדת ושלרוב האנשים נוח לידי (ולא, אני לא יודעת לגמרי מאיפה הנוח הזה מגיע).
התשובה לשאלה השנייה נוסחה שונה בכל אחת מהפעמים אבל המשותף היה הדגש שנתתי לתחושת ההנאה כשאני מבינה ששיניתי משהו מהותי במי שמולי. זה מרגש אותי, כל פעם מחדש, לראות שמשהו בי מאפשר לאחרים להיות קצת יותר שלמים, קצת יותר מכירים את עצמם. אני מזדקפת קצת, מבפנים, לדעת שמישהי מגשימה קצת יותר מהצרכים שלה בזכותי. העיניים שלי נפערות בהנאה, כשאני שומעת מה השתנה בעקבות ההכירות איתי, שאחרי דברים הם קצת אחרת.
אני אוהבת לדעת שמשהו ממני נשאר שם, עמוק בפנים, כאילו נצרבתי בתודעה.

 

כשזה עמוק, כשמעורבת בזה אינטרקציה מינית/ריגשית לא אפלטונית, זה מגרה אותי. וכשזה בדס"מי, בעוצמות הנכונות, זה חצי דום ספייס, אם לא יותר.
אני מרגישה חצי אלוהים. החצי הטוב.

לפני שבוע. שבת, 7 בספטמבר 2019, בשעה 00:11

אני רוצה עיסוי, אמיתי*. לא כזה של רק נעימים. כזה שישחרר שרירים תפוסים וירפה גוף מתוח. אני רוצה שיהיה ברור שזה רק עיסוי, בלי מגע מיני** אבל שהסיטואציה לא נקייה ממיניות. אני רוצה שהצעצוע שלי יהיה שם, איתנו בחדר או בחדר ליד***, עירום, לפרקים מאונן לסף גמירה. אני רוצה לא לשלם. 

 

* אם העיסוי יתחיל (או בשלב כלשהו) וארגיש שזה לא מספיק מקצועי אבקש יפה לעצור והמפגש יסתיים. 

** אם יש בינינו איזשהי אינטראקציה מינית כבר עכשיו, אני מוכנה לשקול מעבר. זה יעשה בצורה הבאה: אני אשאל מראש אם זה מקובל ורק בעת העיסוי אומר לך אם קיבלת הזדמנות גם לענג אותי. 

 

*** לנשים בלבד אני מסייגת. אפשר יהיה נוכחות שלו בחדר כשהוא לבוש, או שבכלל לא יהיה בחדר, אבל כן בדירה, אבל מעדיפה כמו שמפורט. 

 

נ.ב.

אם במקרה יש לך קליניקה ועלייך זה מקובל - מעולה, אם לא - נסתדר. 

לפני שבוע. שישי, 6 בספטמבר 2019, בשעה 07:28

אני מדברת על העסק שאני מקימה ומה עומד מאחוריו ושמה לב שמישהי מדביקה לי משהו על המחברת. אנחנו לא מכירות, זאת חטיבה עסקית של יומיים ופגשתי אותה רק לפני כמה שעות.  זה קצת מרגיז אותי.

כשאני מתיישבת אני רואה מה היא הדביקה לי על הפולדר.

הפעם לא אמרתי: "לא מלכה, שולטת/פשוט דומיננטית שאוהבת להכאיב ושעושים למענה".

 

נ.ב

כשאני שולחת לצעצוע את התמונה הזאת בלייב הוא אומר שגם הוא היה עושה את זה, אתמול רק חייכתי, הייתי עייפה מדי מכדי לחשוב. הבוקר כשנזכרתי בזה חייכתי. אתה קורא? תקנה פוסט איט.  

 

 

לפני שבוע. חמישי, 5 בספטמבר 2019, בשעה 08:44

בחודשים האחרונים אני עוסקת (בפועל ומחשבתית) בבניית העתיד המקצועי החדש שלי. זה מורכב משתי מטרות - האחת היא לבנות עסק יציב, משגשג, שאהיה גאה בו ויחזיק שנים קדימה, השנייה היא לחסוך בשנה וחצי הקרובות מספיק כסף לחודש ביפן (שבועיים לבד ושבועיים עם הבחור שלי).

זה מחלחל גם לחלומות. 

הלילה חלמתי שאני מתעוררת בבוקר ורואה שכל מי שהיה שלי בעבר (או התחיל קשר משמעותי שלא הגיע לכדי שיוך) פנה אלי וביקש לחזור. אני, בהבלחה של רגע ותחת ההנחה, הלא נכונה במציאות, שהם האשמים היחידים בכך שזה נגמר, אמרתי לכל אחד ואחת שאני אשקול זאת. העניין הוא שאני דורשת דמי רצינות, חמישה שקלים על כל יום שעבר מאז שהקשר נקטע. רובן.ם הסכימו.  

כשסיפרתי את זה לצעצוע שעדיין שלי, הוא הגיב בהתחכמות ואמר: "יו, מזל שאני כבר שלך, ככה אני לא צריך לתת לך כסף סתם". אני עניתי לו: "כן? זה מה שהופך את זה למזל שאתה שלי? ואתה אמור לרצות לשמח אותי. עכשיו תשלם שקל על כל פעם שהתחכמת*".

 

וככה, קוראי וקוראותי, ממנים לעצמך טיול של חודש ליפן. בגבוה. 

נ.ב.

גם בחלום, האחרון ששחחררתי היה המרצה ביותר, זה שהולך רחוק יותר. הוא ביקש רשות, אחרי דמי הרצינות, לשלם על המלונות שלי. אני נדיבה, הרשיתי לו. 

 

* היה קשה לספור, הערכנו את זה ב-2000₪. 

לפני שבוע. רביעי, 4 בספטמבר 2019, בשעה 16:37

אני מגיעה לפגישה ורק כשאני יורדת מהמונית אני שמה לב איפה אני. 

 

באינסטינקט אני בוחנת את עצמי אם אני עומדת בדרס קוד, אחרת לא יכניסו אותי. 

התשובה היא כן, כמובן. אני תמיד בדרס קוד (:

 

 

נשאלתי, אז אני מוסיפה - זאת הכתובת הקודמת של ליין הדקדנס, ממול היה הדאנג'ן.