אני די בטוחה שכשהיא שלחה לי "וכבר רציתי לפתות אותך בזה שאני עושה גם שעווה ואני ארשה לך להיכנס איתי לחדר ולראות איך מכאיבים לי :)" היא לא ממש דמיינה את מה שקורה עכשיו.
אני התפתיתי, כמובן, לראות אותה כואבת זה כל כך יפה ומגרה, בטח ובטח כשאני יודעת שהיא בעצמה רטובה, מהידיעה שאני שם, מתגרה מהכאב שלה. התפתיתי ולקחת על עצמי לארגן את זה, רציתי שזאת תהיה סביבה טולרנטית, שנוכל להרגיש יחסית חופשיות.
אז קורה מה שקורה עכשיו.
לקח לי זמן למצוא נשלט שיודע לעשות שעווה, אני לא אשקר, כמעט ושלחתי את אחד מההרמון ללמוד. וכשמצאתי, לקח לי עוד מלא זמן לשכנע אותו להכאיב למישהי בשבילי, מזל שאני כלבה מניפולטיבית.
אני עומדת לידה, ביד אחת אני מחזיקה את השלט ובשנייה את היד שלה. הוא לבוש לגמרי, עם גאג, פלאג וקולר חשמלי על הזין שלו. כשהוא מסיים למרוח פס שעווה אני לוחצת על השלט, הוא זועק בכאב ומסיר ממנה את השעווה בבת אחת. היא מתמתחת על המיטה, העיניים שלה נפערות ואני מחייכת. ושוב ושוב ושוב. מחייכת ומתחככת. כן גם על זה היא לא חשבה כשהיא כתבה: "אני אגיד שאני צריכה שאת תחזיקי לי את היד". אני מחזיקה אותה, בין הרגליים שלי. עובר די הרבה זמן עד שהוא אומר שהוא סיים, המבט שלה מרוגש ואני הייתי על סף גמירה כבר כמה פעמים.
אני מודה לו ושואלת אם הוא השאיר לי פס אחד של שיער, כמו שביקשתי, הוא מהנהן ואני מודה לו שוב ואומרת לו שהוא יכול לקבל את התשלום שלו. הוא מתמקם קרוב קרוב לכף היד שלה, הוא רואה את האצבעות שלה בתוכי, אני מתרחקת והוא מנקה אותה היטב, מלקק כל טיפה, מריח. אני סופרת עד 30 והוא מפסיק. שנייה לפני שהוא יוצא אני אומרת לו לחכות, עולה על המיטה, מתמקמת על הפנים שלה ומתיישבת, אני מרגישה אותה לוקחת נשימה עמוקה. אני מבקשת ממנו להסיר ממנה את פיסת השיער שהוא השאיר ואת זעקת הכאב האחרונה היא זועקת ישר לתוך הרטיבות שלי.
אני אומרת לו לצאת, הגיע הזמן לקבל את הגמירה שלי.
לפני 4 שנים. 6 במאי 2020 בשעה 19:46