לפני 4 שנים. 15 במאי 2020 בשעה 9:30
הבית שלי מלא קרטונים ומסקנטייפ. כל פעם שאני קורעת רצועה מהדבק אני מדמיינת אותי מללפפת אותה סביב כפות ידיים מחוברות, שוקיים הדוקות, פה.
ואז אני חושבת על הרגע בו אסיר את רצועת הדבק האחרונה, שהנחתי על הפה והוא יפרוק בצעקה שהיתה חנוקה, את כל מה שאני פרקתי עליו, כשהוא היה ארוז ומקובע.
נראה לי שדווקא אז, שנייה לפני שאסתום לו את הפה אתן לו את מילת הבטחון הראשונה בחייו, שיתרגל למחשבה. שתהיה לו לפעם הבאה.
