ההזמנה שלי היתה ברורה, לשבת איתי בבית קפה, כשאני עובדת או פשוט קוראת. אמרתי לך שאתה יכול לעבוד במקביל אלי, או לקרוא, או פשוט לשבת ולהסתכל עלי, לי זה לא משנה. אתה רק צריך להגיע קצת לפני, להתיישב בשולחן שמתאים לי, להזמין לי קפה כשאני מיידעת אותך שאני קרובה ולהזכיר לי לשתות מים. פרט לזה, אתה שותק אם אני לא פונה אליך.
כשהסכמת שלחתי לך תאריכים ושעות, הראשון שבהם לשלשום בעשר ואמרתי לך שאתה לא צריך להגיד לי מראש אם אתה בא, פשוט תשלח הודעה כשאתה שם, מקסימום, אשב לבד, גם לבד אני אוהבת.
בתשע וחצי קיבלתי ממך שתי תמונות של שני שולחנות אפשריים. עניתי לך בתמונה משלי, משתקפת במראה מלאת אדים, עירומה ואתה ענית ב: "תודה, נראה לי שהמלצר שעבר לידי עכשיו שפך את הקפה שהוא החזיק", שלחתי חיוך ו:"הפינתי יותר". כשהייתי מעבר לכביש ביקשתי ממך להזמין לי קפה וחייכתי כששלחת לי: "מזמין. אבל קודם כוס מים".
כשהגעתי נעמדת לחבק אותי ואני עצרתי אותך כדי לתת לך שקית ולבקש ממך ללכת לנעול את עצמך, אבל קודם לאונן עד סף גמירה. החיוך שלך ירד, אבל ענית: "כן גבירתי" והלכת, כשחזרת כבר הייתי עמוק בתוך המחשב והפניתי אליך לחי, לנשיקת שלום. אני אוהבת כשאתה מתכופף אלי.
ועכשיו שקט, אני עובדת מול המחשב, מדי פעם יוצאת לנהל שיחת טלפון ואתה שם, אין לי מושג איך אתה מעסיק את עצמך פרט ללהזכיר לי לשתות מים ולהסתכל עלי כל פעם שאני זזה קצת.
לאחר שעתיים בערך קמתי לשירותים וביקשתי ממך להזמין לי עוד קפה, כשחזרתי הנחתי את התחתונים שלי ליד כוס הקפה וביקשתי ממך להריח אותם, לשנייה ואז ללכת ללבוש אותם, במקום את שלך.
ועכשיו שקט, אני עובדת מול המחשב, מדי פעם יוצאת לנהל שיחת טלפון ואתה שם, אין לי מושג איך אתה מעסיק את עצמך פרט ללהזכיר לי לשתות מים ולהסתכל עלי, לא רק כל פעם שאני זזה קצת.
* אולי בעצם "יקרה בעתיד".
