* כל ערב הייתי נשאלת "תרצי קפה מחר בבוקר?" ואני הייתי עונה "אין צורך, תודה", או "איתך, כן", או "תשאיר מחוץ לדלת" או "כבר קבעתי אחד, אתה יכול לקחת אותי".
* כל פעם שהיה בא לי הייתי מציינת זמן בו מי ששלי היה צריך להתייצב בדירת הרווקים שלי ואני הייתי מגיעה, משתמשת כרצוני והולכת.
* היה לי מעסה פרטי, כזה שניתן לעשות בו גם שימוש מיני, במידה ומתחשק לי.
* היתה לי אמבטיה, בשתי הדירות.
* לילה או שניים בשבוע הייתי ישנה מחוץ לבית. לבד, או עם נשלט שישן על הרצפה.
* הייתי צורבת אותי על מי ששלי, לא עמוק מדי ומחדשת כשמתחשק לי.
* הייתי יכולה להגיד לו לקנות לי, לעשות במקומי, לעשות למעני ומקבלת "תודה שהשתמשת" בכל פעם.
* אמרתי לך שאכתוב וקצת אסביר על איך אני רואה את העולם האידאלי שלי. אני אוהבת את המצב הקיים, מאוד, האידאל הוא רק שיפור של משהו שכבר עכשיו טוב. אמרת לי שאני נשמעת מפונקת, אולי אפילו נצלנית, ברצונות האלה ואני חושבת שלא הבנת שבבסיס אני פשוט רוצה שהכל יהיה אפשרי, אני כבר אבחר אם להשתמש בזה או לא. גם לא הבנת שמי שיהיו שם מולי, ירצו בדיוק באותו הדבר, אם בגלל שזה הרצון שלהם ואם בגלל שהם רוצים אותי שמחה, מסופקת.
