בניגוד למה ששלושה מכם חשבו (מה נסגר איתכם אנשים???), לא, זה לא כי אני מחדירה לו פלסטלינה ולא, אני לא חושבת שיש סוג מסויים שמיועד לזה. באמת באמת שלא.
הוא הפלסטלינה האנאלית, לפעמים הוא גם צמר גפן. זה קורה בעיקר כשהוא על הגב, פותח רגליים בשבילי, שיהיה לי נוח ומסתכל לי בעיניים. זה קורה באלפית השנייה הזאת, שאני עוברת מלשהות בתוכו, בהתחלה, לחדירה העמוקה והפתאומית. שם הוא הופך לפלסטלינה.
העיניים שלו נפערות, הגוף שלו נרפה וברגע הזה אני יכולה להגיד הכל, לעשות הכל ולעצב בו רצונות חדשים, רגשות חדשים, הכל רק שאמשיך לבעול.
שם, כשהוא נחדר לאט או מהר, עמוק או שטחי, זה לא משנה, העיקר שזאת תהיה אני ובתוכו הוא מבקש ממני להמשיך להיות חור בשבילי, הוא ממלמל כמה טוב לו, כמה הוא רוצה. גם כשזה כואב הוא מתחנן שלא אפסיק, הוא מבקש שאכאיב, שאהיה עדינה. הוא לא ממש בשליטה על מה הוא אומר, איך הוא אומר. הוא רך וכנוע, מתמסר, כמו פלסטלינה.
פלסטלינה אנאלית.
