סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 3 שנים. 30 ביולי 2020 בשעה 3:54

אני אוהבת לעצור לכמה שניות, לתת לו לנשום בלי הפרעה ואז בהפתעה לנעוץ את עצמי בתוכו, עד הסוף. קורה שם תהליך של שנייה בערך, המבט נפער בהפתעה וכאב, הגוף מתקשח ואז הוא נרפה וחוזר למוד פלסטלינה. פלסטלינה מתמסרת.

התעוררתי עם חשק להצמיד כף יד לגרון ואגן לאגן.

האנשה עצמית -
חבל לבזבז חשקי בוקר... רק אומר ☺
לפני 3 שנים
hrgiger - נכון. אבל זה מה שיש.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י