לפני 4 שנים. 7 באוגוסט 2020 בשעה 5:31
* אני יוצאת מפגרת כשאני שולחת אותו לחשוב על משהו עם לשון בין הרגליים שלי. יש לו אפס יכולת חשיבה כשהוא שם.
* הוא עבר שלב. בעבר הייתי חייבת להכין אותו לאקטים מסויימים אחרת הוא לא היה מתמודד איתם טוב. עכשיו הוא אמנם מביע תרעומת, אבל מתגבר על זה הרבה יותר מהר. זה פותח לי ים של אפשרויות בראש.
* קשה לו לבקש, כל כך קשה. זה כל כך מגרה כשהוא מצליח.
* כוויות. פאק. דום ספייס.
