זאת אחת השאלות שעלו לי, כשהבנתי שבניגוד למה שחשבתי, אני לא רק משועשעת מדובי (בן זוגו החדש של הצעצוע), אלא גם מגורה.
הוא אמר לי שזה משפיל ואני, בניגוד למה שאני יודעת על עצמי (שזה שהשפלה לא מגרה אותי, אלא ההיפך) הרטבתי.
אחת ההוראות שלי היא שלפני כל אינטרקציה עם הבובה, הוא קיבל כמה אפשרויות, הוא צריך לאונן עד סף גמירה ואז לענג את דובי. הוא לא הצליח.
זה כל כך לא גירה אותו שלא עמד לו, אפילו העובדה שזה בשבילי ובהוראתי לא עוררה אותו. דובי הוא טרן אוף בשבילו, מתברר.
והוא השקיע בו, אונן לו יפה כל כך, דאג לזוית טובה לסרטון וזכר להודות לי יפה יפה, אחרי, על כך שדאגתי לו לחבר לסגר.
ואז הבנתי, שוב, זאת לא ההשפלה שלו שכל כך מגרה. זאת העובדה שאני מוציאה אותו מאיזורי הנוחות שלו, שהוא עושה משהו שהוא ממש מעדיף לוותר עליו, כי אני רוצה.
זה הריצוי, הציות, האיפשור, המאמץ.
זה הכוח שלי עליו.
אה, ומתברר שאני כן קצת רכושנית. אני לא מרשה לדובי להשתמש ברודיאו שלי, רק בסטראפ הישן (:
