לפני 3 שנים. 8 באוקטובר 2020 בשעה 13:30
אני אוהבת את זה שאני לא משחררת, זה עושה לי את החיים (לא רק הבדס"מים) נוחים יותר, יעילים יותר וטובים יותר.
אני אוהבת את זה שאני "חולת שליטה".
המבחן האמיתי שלי, מול עצמי, זה כשאני מזהה שהשליטה זולגת לכיוון ההשתלטות, את זה אני לא אוהבת. ואז, מה שנשאר לי לעשות, זה לא לשחרר גם מעצמי וכן ללכת אחורה, לעשות פחות, דווקא כשאני רוצה יותר.
זה ככה, עכשיו, הענק הירוק רוחש בתוכי אז אני עוטפת אותו חזק חזק, כמו מומיה.
ולא נוקפת אצבע. או מילה.
