לפני 3 שנים. 23 באפריל 2021 בשעה 22:06
פתאום, כמו משום מקום, ראיתי אותו מולי. זאת לא שעה הגיונית, לא מקום הגיוני. והנה הוא, מולי.
אז קצת הזדקפתי, נשמתי עמוק ודמיינתי את המבט שלו, ברגע שהוא יחלוף על פני. זאת באמת לא שעה הגיונית ולא מקום הגיוני וכשהוא חלף על פני הבנתי שטעיתי בזיהוי.
נשארתי עם תחושת החמצה קלה, מעט אכזבה ומתברר שגעגוע. באמת שהדבר הכי חכם שהוא עשה היה לברוח ממני, רק חבל שזה גם היה הדבר הכי מטופש.
