half-way contempt

כבר יומיים תקועה לי עצם של סאדיזם בגרון. עצם קטנה כזאת, שלא גורמ לחנק, אבל נוכחת ומפריעה לנשימה רגילה.
וזה סאדיזם קר כזה, משתמש. סאדיזם של לא לבדוק מיוזמתי אם הצד השני בסדר, של לשים את האחריות עליו. אני רוצה שם את הכאב הפיזי, את ההקרבה הרגשית ואת הקצה של שניהם ביחד.
זה סאדיזם כזה שאחריו קצת יכעסו עלי, אולי יפגעו, אולי יעלבו. אבל עם הזמן כשיראו את הסיפוק שלי, את הריגוש, ירגעו.
תקועה לי עצם של סאדיזם בגרון, יום או יומיים בערך ואני ממש צריכה לירוק אותה לתוך מישהו.
ולשמוע "תודה".

StillWater{tears} - את הסאדיסטית הכי נחמדה שאני מכיר

לפני 3 שנים

hrgiger - א. אף פעם לא טענתי שאני לא נחמדה.
ב. את הנחמדות שלי פגשת, את הסאדיזם לא (:

לפני 3 שנים

StillWater{tears} - את הסאדיזם מהצד אולי 😉

לפני 3 שנים

hrgiger - גם לא, זה היה סתם מכות מאוד מהנות (:

לפני 3 שנים

StillWater{tears} - אם אלה המהנות… המממ

לפני 3 שנים

Quark{ אישתי} - מושך.

לפני 3 שנים

Barnyard runaway - תודה ששיתפת ;)

לפני 3 שנים

eyall{hrgiger} - אז לשם נעלמה העצם שלי.

לפני 3 שנים

hrgiger - לא ידעתי שיש לך עצם סאדיסטית.

לפני שנתיים

זאב פטיש{סאדיסט} - כל כך מוכר וזאת טעות שחושבים שסאדיסטים אנשים רעים, בתוך השקט ישנה עדינות רבה עד שהאומן פורץ החוצה ומוציא את מנת יצריו...

לפני שנתיים

hrgiger - אני לא חושבת שהצורך שלי בגרימת כאב זה אומנות, זה פשוט צורך. אבל אני גם לא חושבת שזה סותר נחמדות ואנושיות.

לפני שנתיים

זאב פטיש{סאדיסט} - לא התכוונתי לאומנות אלה יותר לאווירה כמו עילוי הנפש, אני לא יכול להוציא ממני דבר אם נמצא במצב של כעס ואפילו שמחה גדולה..

כמו נשמה של אומן אני צריך להיות במוזה מסוימת, לרוב סוג של עצב פנימי כזה שחונק אותי ויוצא ממני במילים ומשם רצון לשחרר ולפרוק...

לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר

הרשמ/י התחבר/י