אני באירוע משפחתי, שוכבת לי על כר דשא, סביבי יש שיחות ערות, קולות צחוק. המשפחה שלי, בחלקה החשוב, מקבלת אותי על שלל העדפותי/סטיותי ויודעת שאני מנהלת מערכות יחסים שונות בעלות אופי נורמטיבי יותר או פחות.
סביבי יש גם כמה זוגות ואני פתאום אומרת לעצמי בלב שקצת חבל לי שלא יהיה לי נוח ולא ירגיש לי במקום להיות ברגילוּת שלי. כי הייתי רוצה שיהיה הגיוני להיות שם כשמי ששלי עם קולר, כמו שאחי עם טבעת. והייתי רוצה שיהיה לי נוח לשמוע "כן גבירתי" כשאבקש שימזגו לי כוס מים.
אני נמצאת בסביבה שאוהבת אותי, מקבלת אותי ולא שופטת (גם אם לפעמים קצת דואגת). אני בת מזל ואני נושמת לרווחה מהעובדה שאני לא צריכה להסתיר דברים משמעותיים בזהות שלי.
אבל לפעמים פשוט מזדחל לי איזה "אוף, חבל" כשאני מבינה שיש דברים שהייתי רוצה שיהיה לי נוח לעשות ולא יעוררו תחושת אי-נעימות סביבי, אבל אני לא.
לפני שנתיים. 21 בספטמבר 2021 בשעה 19:35
