לפני שנתיים. 4 באוקטובר 2021 בשעה 20:45
אני בשבוע השלישי (והאחרון) של עומס ממש גדול. אני עייפה כמו שמזמן לא הייתי והמוח שלי מסתחרר חלק גדול מהיום.
הערב, לכמה שעות, עצרתי לנשום והשהיתי עשייה. ערב של אוכל מעולה ואפילו מפתיע, יין טוב ושיחה שנעה בין "יש לי כמעט פטיש לתלתלים" לבין רגשות חשופים ועמוקים. הערב, לכמה שעות, הייתי נינוחה, רגועה ואפילו מסופקת.
ובלי קשר (אולי בעצם עם קצת) פתאום עלתה לי ההגדרה "היררכיה שוויונית". נראה לי שככה זה ביננו, הוא לא שלי, אין ביננו בדס"מ, יש שיוויון והכל די רגיל. אבל הוא כן היה שלי וההירכיה לא נעלמה. אני אוהבת שהרגיל שלי קשור לעולם הבדס"מי שלי, אני אוהבת את זה שבעצם אין אצלי עולמות נפרדים.
לרגע, נשמתי. אחזור לנשום שום ביום שבת.
