לפני שנתיים. 22 באוגוסט 2022 בשעה 19:41
אני לא עושה בדס"מ מנוכר, בעיקר כי אני עושה בדס"מ עם כאלה שאני מחבבת. בעבר היחסית רחוק זה לא היה ככה, לא בהכרח, היה לי המון בדס"מ מזדמן. אהבתי את הזרות, את זה שזה ללא המשך, את החד פעמיות וכן, גם את הניכור שהיה לא מעט פעמים.
בעיקר אהבתי להכאיב ככה, עם מעט אכפתיות, רק המינימום הנדרש לשמור עלי ועל מי שמולי. כשזה היה ככה זה שימש אותי כפורקן בימים בהם הייתי צריכה לשחרר, להרגע. היום היה לי יום כזה, חוויתי חוסר אונים לא קטן בשלושה מקרים שונים וזה תסכל אותי, הכעיס אותי והציף אותי.
ואם הייתי הגייגר של פעם הייתי שולחת "בוא" רנדומלי ומפיגה את הכל בכאב מנוכר.