ככה זה מרגיש לי עכשיו. בעצם זה לא ממש עכשיו, זאת תקופה. לקחתי על עצמי המון פרוייקטים ואני מרגישה שאני מסתחררת בתוך זה. ניהול הזמן שלי השתבש ואני במעין סחרור של עבודה אין סופית, תחושה שכלום לא קורה וחוסר זמן מתמיד. בנוסף, יש גם את המציאות מסביבי שהפילה עלי כמה דברים שלא צפיתי שכרסמו לי עוד קצת בזמן, העמיסו, הוציאו אותי מהקצת שליטה שהייתה לי.
אני לא מספיקה לענות להודעות שחשובות לי, מחלק אני נמנעת כי אני יודעת שאסחף לשיחה שתקשה קצת יותר, הבית מבולגן, אני עייפה תמידית ואני חושבת שלא פגשתי את הצעצוע בערך עשור.
בתוך כל זה הצרכים שלי מתעצמים, אני בחוסר איום ובחוסר הגיון פסיכי אני מתגעגעת לתקופה שהיה לי הרמון קטן (ולאנשים הספציפיים שהרכיבו אותו).
אני מרגישה כאילו אני צריכה יומיים ריסטרט, אסקפיזם, כדי לקבל את השליטה עלי בחזרה ומתקשה לייצר אותם לעצמי.
בבקשה בלי עצות לניהול זמן, אני יודעת מה אני צריכה לעשות.
